Page 95 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫צה‬ ‫משה‬ ‫'א גריש ‪ -‬ז"ט הלע‬ ‫מתנת‬

‫חכמה מדוע הנביא מתבטא בלשון ימכור‪ ,‬והיה לו‬ ‫שוגג כרצון‬
‫לומר כי ביד אשה יתן ה' את סיסרא‪ ,‬כמו שכתוב‬
‫(דברים כ"ח ז') "יתן ה' את איביך הקמים עליך נגפים‬ ‫מזה למד המהרי"ק גם ביחס לאשה שזינתה‬
‫לפניך"‪ .‬אלא שההבדל בין מכירה לנתינה שנתינה זה‬ ‫בשגגה מחמת שהיא היתה סבורה שאין איסור‬
‫ללא תמורה‪ ,‬ואילו מכירה היא עם תמורה‪ ,‬זה תחת‬ ‫לזנות‪ ,‬שלמרות זאת היא תאסר לבעלה‪ ,‬כי אף שלא‬
‫זה‪ ,‬וכאן יעל כשהרגה את סיסרא נאלצה לשלם‬ ‫היה במעשיה מעילת מעל בה'‪ ,‬כי בשגגה נעשה‬
‫עבור כך בזה שמחמת כן היא נאסרה על בעלה‪,‬‬ ‫הדבר‪ ,‬אך היה כאן מעילה בבעלה‪ ,‬והמעילה בבעל‬
‫ולכן הנביא כינה את הריגת סיסרא ביד יעל כמכירה‬ ‫היא האוסרת‪ ,‬ורק כאשר האשה שגגה וחשבה‬
‫ולא כנתינה‪ ,‬ולביאור המשך חכמה אדרבה מתבאר‬ ‫שהוא בעלה והתברר שהיה זה אדם זר‪ ,‬בזה כיון‬
‫שהיא לא מעלה בבעלה כי היא היתה סבורה שזה‬
‫מהפסוקים שיעל נאסרה על בעלה‪.‬‬ ‫הוא‪ ,‬לכן היא לא תאסר על בעלה‪[ ,‬הארכנו בדברי‬

‫למדנו; הקרבן אהרן והחכמת שלמה הוכיחו‬ ‫המהרי"ק בשריג ג' עלה ד']‪.‬‬
‫שיעל לא נאסרה על בעלה מכך שדבורה כינתה‬
‫את יעל "אשת חבר הקיני"‪ ,‬ואילו המשך חכמה‬ ‫אשת חבר הקיני‬
‫הוכיח מכך שכתוב "כי ביד אשה ימכור ה' את‬
‫סיסרא" שיעל שילמה מחיר על כך שהיא הרגה‬ ‫דברי המהרי"ק נפסקו ברמ"א (אבן העזר סימן‬
‫את סיסרא שבגין כך היא נאסרה על בעלה‪ ,‬וזה‬ ‫קע"ח סעיף ג') "גדולה שזנתה בשוגג שסברה שבעלה‬
‫כשיטת המהרי"ק שאשה שזינתה נאסרת על‬ ‫הוא‪ ,‬והוא אחר‪ ,‬מותרת לבעלה ישראל‪ ,‬אבל זנתה‬
‫בעלה למרות שהיה מותר לה לזנות‪ ,‬וכפי שנפסק‬ ‫שסברה שמותר לזנות‪ ,‬הוי כמזידה ואסורה לבעלה‬
‫ישראל"‪ ,‬ובבית שמואל (ס"ק ד') נימק את טעם‬
‫להלכה‪.‬‬ ‫ההלכה "דלא כתיב ומעלה מעל בה'‪ ,‬אלא ומעלה בו‬

‫יעל התגיירה‬ ‫מעל‪ ,‬כל שהיא מתכוונת למעול בו אסורה"‪.‬‬

‫כל זאת שלא כדברי החיד"א (סדר הדורות‪,‬‬ ‫ובהגהות חכמת שלמה תמה הגאון רבי שלמה‬
‫סדר תנאים ואמוראים אות ע') שכתב שבאותה‬ ‫קלוגר זצ"ל על פסק זה מכך שיעל לא נאסרה על‬
‫העת שיעל נבעלה לסיסרא היא היתה גויה‪ ,‬וביאר‬ ‫בעלה גם לאחר שהיא זינתה עם סיסרא‪ ,‬וכמו‬
‫שמה שכתוב בילקוט שמעוני (יהושע ט') שיעל‬ ‫שמוכח מכך שדבורה כינתה אותה "אשת חבר‬
‫התגירה היה זה לאחר אותו מעשה‪ ,‬אבל באותה‬ ‫הקיני"‪ ,‬ובהכרח שמאחר והיה מותר לה לזנות‬
‫העת היא עדין היתה נכריה‪ ,‬והוכיח כן החיד"א‬ ‫בכדי להציל את עם ישראל ממילא היא לא נאסרה‬
‫מהמבואר בעשרה מאמרות (חקור דין ה' י') שרבי‬ ‫מחמת כן על בעלה‪ ,‬וכפי שהבאנו ראיה זו מספר לב‬
‫עקיבא היה צאצא של יעל וסיסרא‪ ,‬והרי רבי עקיבא‬ ‫אהרן‪ ,‬וזה שלא כדברי המהרי"ק שהאשה נאסרת‬
‫סבור שגוי שבא על יהודיה הולד ממזר (קידושין דף‬
‫פ' עמוד ב')‪ ,‬ומכיון שרבי עקיבא צאצא של סיסרא‬ ‫על בעלה גם אם היה לה היתר לזנות‪.‬‬
‫שבא על יעל אם כן לשיטתו הוא פסול חיתון‪,‬‬
‫היתכן כזאת‪ !? ‬ומזה הכריח החיד"א שבאותה העת‬ ‫נתינה ומכירה‬
‫יעל עדין היתה גויה ורק אחר כך היא התגירה‪ ,‬כך‬
‫אמנם המשך חכמה (בהפטרה על פרשת‬
‫בשלח) דייק להיפך מהפסוק "כי ביד אשה ימכור‬
‫ה' את סיסרא" (שופטים ד' ט')‪ ,‬והתקשה המשך‬