Page 92 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 92

‫משה‬  ‫'א גריש ‪ -‬ז"ט הלע‬                       ‫מתנת‬                         ‫צב‬

                                                   ‫עלה ט"ז‬

            ‫מחשבה והגות‪ :‬יעל וסיסרא‬

‫בשריג זה דנו בהרחבה מזויות שונות אודות משמעותה של המחשבה‬
‫ביחס לעשיה‪ ,‬המעטפת מול התוכן‪ ,‬התוצאה לעומת המניע‪" ,‬כי האדם יראה‬
‫לעינים וה' יראה ללבב" (שמואל א'‪ ,‬ט"ז ז')‪ ,‬האדם יראה לעינים ‪ -‬בן תמותה‬
‫בוחן את הפעולות לפי החיצוניות שלהם כפי מה שהוא משיג במראה עיניו‪,‬‬
‫אבל ה' יראה ללבב ‪ -‬בוחן כליות ויורד לחדרי בטן מקבע את העשיה על פי‬
‫המימד העמוק שבה‪ ,‬המחשבה שהניע את הפעולה‪ ,‬עד שבנזיר (דף כ"ג עמוד‬
‫ב') ובהוריות (דף י' עמוד ב') "אמר רב נחמן בר יצחק גדולה עבירה לשמה כמצוה‬
‫שלא לשמה‪ ,‬שנאמר (שופטים ה' כ"ד) 'תבורך מנשים יעל אשת חבר הקיני‬

        ‫מנשים באהל תבורך'‪ ,‬מאן נינהו נשים באהל‪ ,‬שרה רבקה רחל ולאה"‪.‬‬

‫אותו בכדי להתיש את כוחו‪ ,‬ואחר כך היא לקחה‬             ‫מנשים באהל תבורך‬
‫את היתד והרגה אותו‪ ,‬ובכך יעל הצילה את עם‬
‫ישראל‪ ,‬ועל זאת שיבחה אותה דבורה והשוותה‬      ‫"אין קורין אמהות אלא לארבע" (ברכות דף ט"ז‬
‫אותה לאמהות הקדושות‪ ,‬הוי אומר גילוי עריות‬    ‫עמוד ב')‪ ,‬עם ישראל שואב את כוחו ואת עוצמתו‬
‫שהינו אחד משלושת העבירות החמורות היווה‬       ‫מארבעת האמהות שרה רבקה רחל ולאה‪ ,‬הן הנה‬
                                             ‫הבסיס של עם ישראל והן הודו ותפארתו‪ ,‬וכמו‬
        ‫ליעל מקפצה להיחשב כאחת מהאמהות‪.‬‬      ‫שכתוב (במדבר כ"ג ט') "כי מראש צרים אראנו‬
                                             ‫ומגבעות אשורנו"‪ ,‬ופירש רש"י "אני מסתכל‬
         ‫גדולה עבירה לשמה‬                    ‫בראשיתם ובתחילת שרשיהם‪ ,‬ואני רואה אותם‬
                                             ‫מיוסדים וחזקים כצורים וגבעות הללו על ידי אבות‬
‫ומזה הסיק רב נחמן בר יצחק ש"גדולה עבירה‬      ‫ואמהות"‪ ,‬וישעיה הנביא קורא‪" :‬הביטו אל אברהם‬
‫לשמה כמצוה שלא לשמה"‪ ,‬מאחר וכונתה של יעל‬     ‫אביכם ואל שרה תחוללכם" (ישעיה נ"א ב')‪ ,‬ועם‬
‫היתה טהורה‪ ,‬והמניע למעשיה היה אך ורק הרצון‬   ‫כל זאת השוותה דבורה הנביאה את יעל אשת‬
‫להציל את עם ישראל‪ ,‬ובגין כך היא סיכנה את‬     ‫חבר הקיני לאמהות‪ ,‬ואמרה מנשים באהל תברך‪,‬‬
‫עצמה ומסרה את נפשה למען עם ישראל‪ ,‬בזה היא‬    ‫דבורה העמידה את יעל בשורה אחת עם האמהות‬
‫רוממה את העשיה מעבירה לעבירה לשמה‪ ,‬וגדולה‬
                                                                                 ‫הקדושות‪.‬‬
              ‫עבירה לשמה כמצוה שלא לשמה‪.‬‬
                                             ‫וכל כך למה? כי כאשר ברח סיסרא מברק והוא‬
‫ושם בגמרא "אמר רבי יוחנן שבע בעילות בעל‬      ‫הגיע לאהל של יעל‪ ,‬היא התנהגה בערמה ופיתתה‬
‫אותו רשע באותה שעה‪ ,‬שנאמר בין רגליה כרע נפל‬
   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96   97