Page 89 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫פט‬ ‫משה‬ ‫'א גריש ‪ -‬ו"ט הלע‬ ‫מתנת‬

‫ורבא היא לגבי פריסת מצודה לצורך הצלת נפשות‪,‬‬ ‫הלכות מילה סימן רס"ו סעיף י"ד) שכתב "שמאחר‬
‫וזאת למרות שלשיטתם השבת הותרה בגין פיקוח‬ ‫ששבת ניתנה לדחות [בשביל מצות מילה]‪ ,‬הרי הוא‬
‫נפש‪ ,‬ואם כן בהכרח שמחלוקתם של רבה ורבא‬
‫הינה גם באופנים שהאיסור הותר‪ ,‬ולא רק באופנים‬ ‫כחול לכל דבר"‪.‬‬

‫שהאיסור רק נדחה‪.‬‬ ‫אמנם בביאור הגר"א השיג על דברי הרמ"א‬
‫וכתב ששבת דחויה היא מפני מצות מילה ואין זה‬
‫הרי שההנחה שהשבת לא הותרה לצורך חולה‬ ‫כמילה בחול‪ ,‬אבל הערוך השולחן (יורה דעה סימן‬
‫אלא רק דחויה‪ ,‬אף זאת אינה הנחה מוסכמת‪.‬‬ ‫רס"ו סעיף כ"ה) סבור שגם הגר"א במסקנת דבריו‬
‫מסכים שמילה הותרה בשבת‪ ,‬ולא רק שהשבת‬
‫ההיתר לחלל שבת זהה‬ ‫נדחית מפניה‪ ,‬אך החתם סופר (שבת דף קל"ג‬
‫עמוד ב')‪ ,‬והחכמת שלמה (אורח חיים סימן של"א)‬
‫זאת ועוד‪ ,‬שיש קושי לחלק בין עשיית מלאכה‬ ‫הוכיחו מלשון הרמב"ם שכתב (בפרק ב' מהלכות‬
‫בשבת לצורך מצות מילה‪ ,‬ובין עשיית מלאכה‬ ‫שגגות הלכה ח') "שהרי יש לו רשות למול‪...‬‬
‫בשבת לצורך פיקוח נפש‪ ,‬כי ביומא (דף פ"ה עמוד‬ ‫בשבת‪ ,‬ושבת דחויה היא אצלו"‪ ,‬שמשמעות דברי‬
‫א') הגמרא קושרת יחדיו את שני הנידונים‪" ,‬וכבר‬ ‫הרמב"ם היא ששבת רק נדחית מפני מצות מילה‬
‫היו רבי ישמעאל ורבי עקיבא ורבי אלעזר בן עזריה‬ ‫ואין זה היתר גמור‪ ,‬ולשיטתם אין כל חילוק בין‬
‫מהלכים בדרך‪ ,‬ולוי הסדר ורבי ישמעאל בנו של רבי‬ ‫מצות מילה בשבת לבין פיקוח נפש בשבת כי בשני‬
‫אלעזר בן עזריה מהלכים אחריהם‪ ,‬נשאלה שאלה‬ ‫הנידונים השבת רק נדחית מפניהם ואין זה היתר‬
‫זו בפניהם‪ ,‬מנין לפקוח נפש שדוחה את השבת‬
‫[התנאים נשאלו מה המקור לכך שפיקוח נפש‬ ‫מוחלט‪.‬‬
‫דוחה שבת‪ ,‬ומובא בגמרא כמה וכמה תירוצים על‬
‫כך‪ ,‬ואחד התירוצים הוא]‪ ,‬נענה רבי אלעזר ואמר‪,‬‬ ‫כך שההנחה שמילה הותרה בשבת איננה‬
‫ומה מילה שהיא אחד ממאתים וארבעים ושמונה‬ ‫מוסכמת‪.‬‬
‫איברים שבאדם‪ ,‬דוחה את השבת‪ ,‬קל וחומר לכל גופו‬
‫שדוחה את השבת [אם מצות מילה שהיא רק באחד‬ ‫השבת הותרה אצל החולה‬
‫האברים שבאדם ולמרות זאת היא דוחה את השבת‪,‬‬
‫קל וחומר שפיקוח נפש של כל האברים של האדם‬ ‫ומאידך גם לגבי עשיית מלאכה בשבת בגין‬
‫ידחה את השבת]"‪ ,‬ומכך שהגמרא מציעה את מצות‬ ‫פיקוח נפש אף שדעת הרמב"ם (פרק ב' מהלכות‬
‫מילה כמקור להיתר לחלל שבת מפני פיקוח נפש‪,‬‬ ‫שבת הלכה א') ש"דחויה היא שבת אצל סכנת‬
‫אם כן משמע שיש להם גדר הלכתי זהה‪ ,‬ואם כן‬ ‫נפשות"‪ ,‬וכן כתב הר"ן (ביצה דף ט' עמוד ב' מדפי‬
‫קשה לחלק ולומר שחילול שבת הותר לצרוך מצות‬ ‫הרי"ף) "שהשבת דחויה היא אצל חולה ולא הותרה"‪,‬‬
‫וכן הוא מסקנת הרשב"א בתשובה (חלק א' סימן‬
‫מילה‪ ,‬ואילו בגין פיקוח נפש השבת רק דחויה‪.‬‬ ‫תרפ"ט)‪ ,‬אך ישנם ראשונים הסבורים ששבת‬
‫הותרה לצורך פיקוח נפש‪[ ,‬עיין שם בתשובת‬
‫שו"ת רמ"א‬ ‫הרשב"א‪ ,‬וברא"ש (יומא פרק ח' סימן י"ד) בשם‬
‫הראב"ד]‪ ,‬ולדבריהם יהיה מוכרח שמחלוקתם של‬
‫ההוכחה לזיקה בין חילול שבת לצורך פיקוח‬ ‫רבה ורבא הינה גם באופן שהאיסור הותר ולא רק‬
‫נפש ובין חילול שבת לצורך קיום מצות מילה‬ ‫במקרה שהאיסור נדחה‪ ,‬כי הרי מחלוקתם של רבה‬