Page 84 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 84

‫משה‬  ‫'א גריש ‪ -‬ד"י הלע‬                         ‫מתנת‬  ‫פד‬

‫המצודה‪ ,‬הצלת התינוק וצידת הדגים‪ ,‬ונחלקו בזה‬        ‫מוהל שאינו שומר תורה ומצות‬
‫רבה ורבא (מנחות דף ס"ד עמוד א') האם העיקר‬
                                               ‫ונקדים שאמנם הרמ"א (יורה דעה סימן רס"ד‬
           ‫זה המעשה או שהעיקר זה המחשבה‪.‬‬       ‫סעיף א') פסק שאין למנות מומר למוהל‪ ,‬ואם כן‬
                                               ‫אין לעשות ברית באמצעות רופא שאינו שומר‬
‫ולהלכה פסקו הראב"ד (בהשגות על הרמב"ם‬           ‫תורה ומצוות‪ ,‬אך בפתחי תשובה (ס"ק ז') ציין‬
‫פרק ב' מהלכות שבת הלכה ט"ז) והאור זרוע‬         ‫לדברי אבן העוזר (אורח חיים סימן קפ"ט) שהאריך‬
‫(הלכות שבת סימן נ"ד) שמכיון שהמטרה של‬          ‫לדון בזה‪ ,‬והסיק שדין מומר שמלו אותו מקביל‬
‫פורס המצודה היתה לצוד דגים לכן הוא יהיה חייב‪,‬‬  ‫לדין אשה‪ ,‬והסוברים שאשה כשרה למול אף מומר‬
‫ולדבריהם יהיה אסור לבקש מרופא שאינו שומר‬       ‫כשר למול אך בתנאי שהוא עצמו מהול‪ ,‬והרמ"א‬
‫תורה ומצות למול את הילד בשבת‪ ,‬כי הרי הרופא‬     ‫לשיטתו שפסק (ביורה דעה סימן רס"ד סעיף א')‬
‫לא יעשה את הברית בשביל המצוה אלא בשביל‬         ‫שאם יש איש שיודע למול אין לאשה למול לכן‬
                                               ‫הוא פסק שאין למומר למול‪ ,‬ולפי זה אם אין איש‬
                             ‫המטרה הרפואית‪.‬‬    ‫כשר שיכול למול יהיה גם מומר כשר למול אם הוא‬
                                               ‫עצמו נימול‪ ,‬אלא שיש להעדיף אדם כשר שימול‬
           ‫לכתחילה אסור‬                        ‫ולא המומר‪ ,‬וממילא במקרה זה שיש סיבה רפואית‬
                                               ‫להעדיף רופא מומחה שימול את התינוק‪ ,‬אם כן‬
‫אמנם הרמב"ם (פרק ב' מהלכות שבת הלכה‬            ‫הרי זה כאילו שאין אחר שיכול למול‪ ,‬ולכן יהיה‬
‫ט"ז) היקל בזה ופסק שמכיון שהתברר שהיה‬          ‫מותר לבקש מרופא שאינו שומר תורה ומצוות‬
‫בפריסת המצודה תועלת חיונית להצלת התינוק לכן‬     ‫שימול את הילד‪ ,‬אך בתנאי שהרופא עצמו נימול‪.‬‬
‫למרות שהוא פרס את המצודה מתוך מטרה לצוד‬
‫דגים הוא יהיה פטור כי העיקר זה המעשה‪ ,‬ולדבריו‬  ‫וביותר מכך כתב בשו"ת חתם סופר (אורח חיים‬
‫יהיה מותר לרופא שאינו שומר תורה ומצות למול‬     ‫סימן קט"ז וביורה דעה סימן א') שאפשר לכתחילה‬
‫את התינוק‪ ,‬כי גם אם המגמה שלו בהסרת הערלה‬      ‫למול באמצעות מומר שהינו מהול‪ ,‬ולדברי החתם‬
‫תהיה הפרוצדורה הרפואית‪ ,‬אך העיקר זה המעשה‬      ‫סופר בודאי שאין כל מניעה לאפשר לרופא שאינו‬
                                               ‫שומר תורה ומצות למול את התינוק‪ ,‬אך כל זאת‬
  ‫והתורה התירה למול בשבת תינוק ביום השמיני‪.‬‬
                                                                    ‫בתנאי שהרופא יהיה מהול‪.‬‬
‫אך כבר התבאר בארוכה בעלה י"ב שאף‬
‫לסוברים שפורס המצודה פטור‪ ,‬אין כל היתר‬                    ‫מחשבה אסורה‬
‫לכתחילה לפרוס מצודה בכדי לצוד דגים‪ ,‬וכמסקנת‬
‫הביאור הלכה (סימן שט"ז סעיף ז' ד"ה הצד)‪ ,‬ואם‬   ‫אלא שכל זאת באם הברית היתה בימות החול‬
‫כן גם לשיטת הרמב"ם יהיה אסור לבקש מרופא‬        ‫אך מכיון שהברית בשבת‪ ,‬אם כן מאחר ומסתבר‬
‫שאינו שומר תורה ומצות למול את הילד בשבת‪,‬‬       ‫שהרופא שאינו שומר תורה ומצות לא יעשה‬
‫כי הרי הרופא לא יעשה את הברית בשביל המצוה‬      ‫את הברית בשביל המצוה אלא בשביל המטרה‬
                                               ‫הרפואית‪ ,‬שאין בה עילה לדחות שבת‪ ,‬וממילא‬
                 ‫אלא בשביל המטרה הרפואית‪.‬‬      ‫הרי זה דומה לפורס מצודה לצוד דגים והעלה‬
                                               ‫תינוק ודגים‪ ,‬שגם שם יש תועלת כפולה מפריסת‬
‫ובפרט לפי מה שכתבו הכלי חמדה והחמודי‬
‫דניאל שהרמב"ם פטר רק בשוגג אבל העושה‬
‫במזיד יהיה חייב אף לשיטת הרמב"ם‪ ,‬וכמו‬
   79   80   81   82   83   84   85   86   87   88   89