Page 80 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'א גריש ‪ -‬ג"י הלע‬ ‫מתנת‬ ‫פ‬

‫זק"ש‪ ,‬שאכן סבור הרמב"ם שרק מי שפרס מצודה‬ ‫ההלכה כרב יוסף שהשקייה משויכת למלאכת זורע‪,‬‬
‫בשוגג פטור‪ ,‬אבל מי שפרס מצודה במזיד יהיה‬ ‫כי העיקר זה המחשבה‪ ,‬וסיים האור זרוע שכך היא גם‬
‫חייב‪ ,‬וטעם החילוק הוא כי במזיד עיקר העונש‬
‫הוא על הכונה לעשות חטא בשאט נפש‪ ,‬ולכן כל‬ ‫שיטת הרמב"ם‪.‬‬
‫שכוון לצוד דגים יהיה חייב כפרה על המחשבה‬
‫הרעה אבל לא על המעשה וזאת למרות שבפועל‬ ‫פליאה בדבריו‬
‫הוא העלה תינוק בחכתו‪ ,‬אבל החוטא בשוגג‬
‫הצורך לכפרה אינה בגלל הכונה כי הרי הוא עשה‬ ‫דברי האור זרוע דברי פלא הם‪ ,‬כי אמנם אמת‬
‫זאת בשגגה‪ ,‬אלא עיקר העילה להבאת קרבן הינה‬ ‫שהרמב"ם (פרק ח' מהלכות שבת הלכה ב') פסק‬
‫על המכשול שיצא מתחת ידו‪ ,‬ומכיון שבמקרה‬ ‫כרב יוסף שהשקיה משוייכת למלאכת זורע‪ ,‬אך‬
‫זה כאשר עלה תינוק בחכתו והתברר שדוקא יצא‬ ‫הרי לגבי פורס מצודה פסק הרמב"ם (פרק ב'‬
‫תשועה גדולה מתחת ידו לכן הוא יהיה פטור‪ ,‬ולכן‬ ‫מהלכות שבת הלכה ט"ז) כשיטת רבה שהעיקר זה‬
‫הרמב"ם נימק את טעם הפטור "מפני שהיה שוגג"‪,‬‬ ‫המעשה‪ ,‬ולכן הרמב"ם פטר את פורס המצודה אם‬
‫כי רק בשוגג לגבי הכפרה העיקר זה המעשה ולא‬ ‫הוא העלה תינוק בחכתו‪ ,‬ואם כן אדרבה משיטת‬
‫הרמב"ם מוכח שאין זיקה בין הסוגיא במועד קטן‪,‬‬
‫המחשבה‪.‬‬
‫לסוגיא במנחות‪.‬‬
‫כאן בשוגג וכאן במזיד‬
‫מפני שהיה שוגג‬
‫ועל פי זה מיישב הכלי חמדה שאין כל סתירה‬
‫בין פסקי הרמב"ם‪ ,‬כי דוקא לענין שוגג סבור‬ ‫ובכלי חמדה להגאון רבי מאיר דן פלאצקי‬
‫הרמב"ם שהעיקר זה המעשה‪ ,‬אבל לגבי העושה‬ ‫זצ"ל (פרשת ויחי ד"ה הן אמת) ביאר בזה על פי‬
‫במזיד גם הרמב"ם סבור שהעיקר זה המחשבה‪,‬‬ ‫המבואר ברמב"ם (פרק ב' מהלכות שגגות הלכה‬
‫ולכן למרות שלגבי פורס מצודה הרמב"ם פסק‬ ‫ט"ו) "וכן הפורס מצודה להעלות דגים מן הים‬
‫כרבה שהעיקר זה המעשה‪ ,‬אין זאת אלא כפי‬ ‫בשגגה והעלה תינוק עם הדגים‪ ,‬בין ששמע שטבע‬
‫שביאר הרמב"ם (פרק ב' מהלכות שגגות הלכה‬ ‫תינוק בין שלא שמע‪ ,‬הואיל והעלה תינוק הרי זה‬
‫ט"ו) שסוגיא זו עוסקת לענין שוגג‪ ,‬ובשוגג העיקר זה‬ ‫פטור מחטאת‪ ,‬אף על פי שלא היתה כוונתו אלא‬
‫המעשה‪ ,‬אבל הסוגיא במועד קטן שעוסקת בנידון‬ ‫לצוד‪ ,‬מפני שהיה שוגג‪ ,‬וכן כל כיוצא בזה"‪ ,‬הרי‬
‫כיצד להתרות את המשקה בשבת על כך שהוא‬ ‫שהרמב"ם נימק את הפטור של פורס המצודה‬
‫צפוי לעונש על מעשיו‪ ,‬בהכרח שסוגיא זו עוסקת‬ ‫מחמת היותו שוגג‪ ,‬ובאמרי בינה (דיני יום טוב‬
‫בעושה במזיד‪ ,‬ובעושה במזיד גם הרמב"ם סבור‬ ‫סימן ג') תמה על דברי הרמב"ם שהרי כך יהיה‬
‫שלגבי הכפרה העיקר זה המחשבה‪ ,‬ולכן הרמב"ם‬ ‫הדין גם לגבי מי שפרס מצודה במזיד‪ ,‬שהוא‬
‫פסק (פרק ח' מהלכות שבת הלכה ב') שהשקייה‬ ‫יהיה פטור מעונש מאחר והעיקר זה המעשה ולא‬
‫משוייכת למלאכת זורע‪ ,‬כי לגבי העושה במזיד‬ ‫המחשבה‪ ,‬ומדוע נימק הרמב"ם את טעם הפטור‬
‫העיקר זה המחשבה‪ ,‬ואולי מפני שמלאכת מחשבת‬
‫מפני שהוא שוגג‪.‬‬
‫אסרה תורה‪.‬‬
‫וביאר הגאון רבי מאיר דן פלאצקי זצ"ל (כלי‬
‫חמדה פרשת ויחי ד"ה הן אמת)‪ ,‬וכן הוא בחמדת‬
‫דניאל (מנחות דף ס"ד עמוד א') להגאון רבי דניאל‬