Page 78 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'א גריש ‪ -‬ג"י הלע‬ ‫מתנת‬ ‫עח‬

‫עלה י"ג‬

‫השקייה בשבת ‪ -‬מחשבה ומעשה‬

‫משפחת צ‪ .‬שכרה צימר באחד המושבים בגליל‪,‬‬
‫מיד עם בואם הבחינו ילדי המשפחה שצינור הניקוז‬
‫של המים אינו מתחבר לצינורות הביוב הציבוריים‪,‬‬
‫אלא המים נשפכים לחצר‪ ,‬עם התקרב השבת התלבטו‬
‫בני המשפחה האם יהיה מותר להם בשבת להשתמש‬
‫בברזי המים‪ ,‬כי הרי המים שישפכו בכיור יזרמו לעבר‬

‫חצר הבית‪ ,‬והרי אסור להשקות בשבת?‬

‫דילמה זאת מצויה גם בסוכות הנמצאות בחצרות‬
‫הבתים והמשתמשים בסוכה נוטלים את ידיהם על‬
‫קרקע החצר‪ ,‬האם בשבת ובחג יהיה מותר לעשות כן?‬

‫ביה [מאחר וכאשר מזהירים את המחלל שבת‬ ‫הלכה ברורה‬
‫כי הוא צפוי בגין כך לעונש‪ ,‬צריך המתרה להודיע‬
‫לחוטא איזה איסור הוא עובר‪ ,‬לכן דנה הגמרא מה‬ ‫הלכה פסוקה היא שאסור להשקות בשבת‪,‬‬
‫היא סיבת האיסור במשקה מים בשבת]‪ ,‬רבה אמר‬ ‫וכמפורש במועד קטן (דף ב' עמוד ב')‪ ,‬וכן נפסק‬
‫ברמב"ם (פרק ח' מהלכות שבת הלכה ב')‪ ,‬ולכן ברור‬
‫משום חורש‪ ,‬רב יוסף אמר משום זורע"‪.‬‬ ‫שאסור לשפוך בשבת מים על גבי צמחים‪ ,‬הספק‬
‫הוא האם איסור זה הוא רק כאשר ישנה צמחיה‬
‫שורש הספק למה זה דומה‬ ‫במקום שפיכת המים‪ ,‬או שהאיסור להשקות הוא‬

‫ומבארת הגמרא את שורש הספק האם איסור‬ ‫גם בקרקע שאין בה כרגע צמחים‪.‬‬
‫ההשקייה הינו מחמת מלאכת חורש או מחמת‬
‫מלאכת זורע‪" ,‬אמר רבה כוותי דידי מסתברא‬ ‫איסור השקייה ‪ -‬זורע או חורש?‬
‫[רבה טוען שמסתבר כדבריו שאיסור השקייה‬
‫נגזר ממלאכת חורש]‪ ,‬מה דרכו של חורש לרפויי‬ ‫במועד קטן (דף ב' עמוד ב') נחלקו רבה ורב יוסף‬
‫ארעא [כמו שחורש מרפה את הקרקע ומכשירה‬ ‫האם האיסור להשקות בשבת נגזר ממלאכת חורש‬
‫לזריעה]‪ ,‬האי נמי מרפויי ארעא [גם המשקה מרפה‬ ‫או שהינו משוייך למלאכת זורע‪" ,‬אתמר המנכש‬
‫את הקרקע]‪ ,‬אמר רב יוסף כוותי דידי מסתברא [אך‬ ‫והמשקה מים לזרעים בשבת‪ ,‬משום מאי מתרינן‬