Page 75 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 75
עה משה 'א גריש -ב"י הלע מתנת
יהיה חייב או פטור ,וממילא תמוה מדוע הביאור שיש הגורסים בגמרא "שמע שטבע תינוק בים" ,אך
הלכה לא הוכיח מהסוגיא במנחות שיהיה פטור, כבר פרש רש"י (בד"ה לא היינו פלוגתייהו) שכן
והגאון רבי יצחק יעקב וייס זצ"ל לא מצא יישוב הדין גם בלא שמע שטבע תינוק בים ,ואם כן דברי
רבה נסובו גם על מקרה שפורס המצודה לא היה
לדברי הביאור הלכה. מודע לכך שיש היתר לפרוס את המצודה ,כי הרי
הוא כלל לא שמע על כך שתינוק טבע בים ,וממילא
אך הערתו בדברי הביאור הלכה אינה מוכרחת, לפי מחשבתו הוא עשה פעולה שהינה אסורה
כי כבר בתחילת דבריו כתב הביאור הלכה "עיין באיסור תורה ,והרי הוא ממש כמו מי שסבר לאכול
במשנה ברורה דמיירי באין דרכן להמית בנשיכתן בשר חזיר והתברר שהוא אכל בשר כשר ,שמאחר
[שפסק השולחן ערוך שמותר לצוד נחשים ולפי מחשבתו הוא עבר בשאט נפש על צו התורה,
בכדי שלא ינשכו אותו עוסק גם בנחשים שאינם לכן הוא זקוק לכפרה ,ואם כן בהכרח כאשר רבה
מסוכנים] ,ואפילו הכי פטור [ולמרות זאת מי שצד אמר שגם באופן כזה הוא פטור בהכרח שאין כונתו
את הנחש יהיה פטור]" ,וזה כלשון המשנה בעדויות להורות שמותר לעשות כך אלא רק שאין להשית
(פרק ב' משנה ה') "ועל הצד נחש בשבת אם עליו עונש ,כי סוף דבר התברר שהמעשה היה
מתעסק שלא ישכנו פטור" ,והרי במקרה זה הדין מותר ,אבל בודאי שאסור לעשות זאת ,וכמו שכתב
הוא שאף מותר לעשות כן לכתחילה ,וכמפורש
בשבת (דף ק"ז עמוד א') "אמר שמואל ,כל פטורי במשמרות כהונה (מנחות דף ס"ד עמוד א').
דשבת [כל המקומות שנזכר בהלכות שבת פטור],
פטור אבל אסור ,לבר מהני תלת דפטור ומותר ומפני כן כשהתלבט הביאור ההלכה האם
[מלבד שלש מקומות שכתוב פטור אך אף מותר מותר ללכוד נחש ארסי לתועלת אישית הוא לא
לעשות כן לכתחילה ,ושמואל מונה את שלושת הביא על כך הוכחה ממנחות (דף ס"ד עמוד א'),
המקומות ,והמקום השלישי הוא המשנה בעדויות], כי שם הסוגיא עוסקת בנידון האם מי שעבר ועשה
ואידך הצד נחש בשבת ,אם מתעסק בו שלא ישכנו כן חייב או פטור ,אבל כלל לא היה צד להתיר זאת
פטור [שלמרות שכתוב במשנה שהצד נחש פטור, לכתחילה ,ואילו נידון הביאור הלכה הוא להתיר
ומשמע שיהיה אסור לעשות כן ,אין הדין כך אלא לכתחילה לצוד נחש ארסי מתוך מטרה להפיק
אף מותר לכתחילה לצוד נחש גם אם הוא אינו תועלת מדמו ,ולנידון זה אין כל אסמכתא מהסוגיא
מסוכן]" ,וכמו שנפסק בשולחן ערוך (אורח חיים
סימן שט"ז סעיף ז') "הצד נחשים בשבת ...ואם במנחות.
בשביל שלא ישכנו מותר" ,ולמרות זאת הביאור
הלכה כאן בתחילת דבריו ציטט הלכה זו בלשון פטור ומותר
פטור ,הרי שלשון פטור משמש כאן כביטוי להיתר,
וממילא יתכן שגם בהמשך דבריו כאשר הביאור אמנם הגאון רבי יצחק יעקב וייס זצ"ל (שו"ת
הלכה התלבט האם מי שצד נחש ארסי בכדי להפיק מנחת יצחק חלק ח' סימן כ"ה) דחה את האפשרות
מדמו תועלת יהיה פטור ,אפשר שלשון פטור אינו לבאר כך את דברי הביאור הלכה ,כי הביאור הלכה
בדקדוק אלא כונת הביאור הלכה להסתפק האם סגנן את התחבטותו ביחס לפטור ,וכלשונו "אפשר
מותר לעשות כן לכתחילה ,ולכן הוא לא היה יכול אפילו הוא היה מתכוין בצידתו לרפואה גם כן
פטור" ,ואם כן משמע שהספק של הביאור הלכה
לא היה האם מותר או אסור לעשות כך ,אלא האם