Page 75 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 75

‫עה‬  ‫משה‬  ‫'א גריש ‪ -‬ב"י הלע‬                    ‫מתנת‬

‫יהיה חייב או פטור‪ ,‬וממילא תמוה מדוע הביאור‬    ‫שיש הגורסים בגמרא "שמע שטבע תינוק בים"‪ ,‬אך‬
‫הלכה לא הוכיח מהסוגיא במנחות שיהיה פטור‪,‬‬      ‫כבר פרש רש"י (בד"ה לא היינו פלוגתייהו) שכן‬
‫והגאון רבי יצחק יעקב וייס זצ"ל לא מצא יישוב‬   ‫הדין גם בלא שמע שטבע תינוק בים‪ ,‬ואם כן דברי‬
                                              ‫רבה נסובו גם על מקרה שפורס המצודה לא היה‬
                          ‫לדברי הביאור הלכה‪.‬‬  ‫מודע לכך שיש היתר לפרוס את המצודה‪ ,‬כי הרי‬
                                              ‫הוא כלל לא שמע על כך שתינוק טבע בים‪ ,‬וממילא‬
‫אך הערתו בדברי הביאור הלכה אינה מוכרחת‪,‬‬       ‫לפי מחשבתו הוא עשה פעולה שהינה אסורה‬
‫כי כבר בתחילת דבריו כתב הביאור הלכה "עיין‬     ‫באיסור תורה‪ ,‬והרי הוא ממש כמו מי שסבר לאכול‬
‫במשנה ברורה דמיירי באין דרכן להמית בנשיכתן‬    ‫בשר חזיר והתברר שהוא אכל בשר כשר‪ ,‬שמאחר‬
‫[שפסק השולחן ערוך שמותר לצוד נחשים‬            ‫ולפי מחשבתו הוא עבר בשאט נפש על צו התורה‪,‬‬
‫בכדי שלא ינשכו אותו עוסק גם בנחשים שאינם‬      ‫לכן הוא זקוק לכפרה‪ ,‬ואם כן בהכרח כאשר רבה‬
‫מסוכנים]‪ ,‬ואפילו הכי פטור [ולמרות זאת מי שצד‬  ‫אמר שגם באופן כזה הוא פטור בהכרח שאין כונתו‬
‫את הנחש יהיה פטור]"‪ ,‬וזה כלשון המשנה בעדויות‬  ‫להורות שמותר לעשות כך אלא רק שאין להשית‬
‫(פרק ב' משנה ה') "ועל הצד נחש בשבת אם‬         ‫עליו עונש‪ ,‬כי סוף דבר התברר שהמעשה היה‬
‫מתעסק שלא ישכנו פטור"‪ ,‬והרי במקרה זה הדין‬     ‫מותר‪ ,‬אבל בודאי שאסור לעשות זאת‪ ,‬וכמו שכתב‬
‫הוא שאף מותר לעשות כן לכתחילה‪ ,‬וכמפורש‬
‫בשבת (דף ק"ז עמוד א') "אמר שמואל‪ ,‬כל פטורי‬          ‫במשמרות כהונה (מנחות דף ס"ד עמוד א')‪.‬‬
‫דשבת [כל המקומות שנזכר בהלכות שבת פטור]‪,‬‬
‫פטור אבל אסור‪ ,‬לבר מהני תלת דפטור ומותר‬       ‫ומפני כן כשהתלבט הביאור ההלכה האם‬
‫[מלבד שלש מקומות שכתוב פטור אך אף מותר‬        ‫מותר ללכוד נחש ארסי לתועלת אישית הוא לא‬
‫לעשות כן לכתחילה‪ ,‬ושמואל מונה את שלושת‬        ‫הביא על כך הוכחה ממנחות (דף ס"ד עמוד א')‪,‬‬
‫המקומות‪ ,‬והמקום השלישי הוא המשנה בעדויות]‪,‬‬    ‫כי שם הסוגיא עוסקת בנידון האם מי שעבר ועשה‬
‫ואידך הצד נחש בשבת‪ ,‬אם מתעסק בו שלא ישכנו‬     ‫כן חייב או פטור‪ ,‬אבל כלל לא היה צד להתיר זאת‬
‫פטור [שלמרות שכתוב במשנה שהצד נחש פטור‪,‬‬       ‫לכתחילה‪ ,‬ואילו נידון הביאור הלכה הוא להתיר‬
‫ומשמע שיהיה אסור לעשות כן‪ ,‬אין הדין כך אלא‬    ‫לכתחילה לצוד נחש ארסי מתוך מטרה להפיק‬
‫אף מותר לכתחילה לצוד נחש גם אם הוא אינו‬       ‫תועלת מדמו‪ ,‬ולנידון זה אין כל אסמכתא מהסוגיא‬
‫מסוכן]"‪ ,‬וכמו שנפסק בשולחן ערוך (אורח חיים‬
‫סימן שט"ז סעיף ז') "הצד נחשים בשבת‪ ...‬ואם‬                                          ‫במנחות‪.‬‬
‫בשביל שלא ישכנו מותר"‪ ,‬ולמרות זאת הביאור‬
‫הלכה כאן בתחילת דבריו ציטט הלכה זו בלשון‬                   ‫פטור ומותר‬
‫פטור‪ ,‬הרי שלשון פטור משמש כאן כביטוי להיתר‪,‬‬
‫וממילא יתכן שגם בהמשך דבריו כאשר הביאור‬       ‫אמנם הגאון רבי יצחק יעקב וייס זצ"ל (שו"ת‬
‫הלכה התלבט האם מי שצד נחש ארסי בכדי להפיק‬     ‫מנחת יצחק חלק ח' סימן כ"ה) דחה את האפשרות‬
‫מדמו תועלת יהיה פטור‪ ,‬אפשר שלשון פטור אינו‬    ‫לבאר כך את דברי הביאור הלכה‪ ,‬כי הביאור הלכה‬
‫בדקדוק אלא כונת הביאור הלכה להסתפק האם‬        ‫סגנן את התחבטותו ביחס לפטור‪ ,‬וכלשונו "אפשר‬
‫מותר לעשות כן לכתחילה‪ ,‬ולכן הוא לא היה יכול‬   ‫אפילו הוא היה מתכוין בצידתו לרפואה גם כן‬
                                              ‫פטור"‪ ,‬ואם כן משמע שהספק של הביאור הלכה‬
                                              ‫לא היה האם מותר או אסור לעשות כך‪ ,‬אלא האם‬
   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79   80