Page 71 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 71

‫עא‬  ‫משה‬  ‫'א גריש ‪ -‬א"י הלע‬                        ‫מתנת‬

‫הגמרא דנה האם מותר לאדם לכוין להנאת איסור‬         ‫דינו של הצד נחש בכדי להפיק ממנו רפואה יהיה‬
‫כאשר הוא מוכרח לעשות פעולה מסוימת‪ ,‬ובביאור‬        ‫שנוי במחלוקת‪ ,‬אך דחה הביאור הלכה ופירש‬
‫הלכה הנזכר קושר נידון זה לענינינו‪ ,‬ומהסוגיא (בדף‬  ‫שיתכן שההיתר לכוין לתועלת אישית אינו אלא‬
‫כ"ו עמוד ב') ניתן להוכיח שנידון זה נכון גם כאשר‬   ‫בגלל שפורס המצודה כיון גם להצלת התינוק ולא‬
                                                  ‫רק בכדי לצוד דגים‪ ,‬אבל במקרה זה שהוא צד את‬
         ‫יש רק תוצאה אחת עם שתי תועלתיות‪.‬‬         ‫הנחש רק בכדי להפיק ממנו תועלת‪ ,‬יתכן שלמרות‬
                                                  ‫שבמעשיו הוא פעל גם למניעת סכנה‪ ,‬לא תהיה בזה‬
‫"תא שמע‪ ,‬אבידה [מי שמצא בגד]‪ ,‬לא ישטחנה‬           ‫עילה לטהר את השרץ‪ ,‬כי הרי הוא כיון רק לתועלת‬
‫לא על גבי מטה ולא על גבי מגוד לצורכו [אסור לו‬     ‫שאינה דוחה שבת‪[ ,‬ולהלן עלה י"ב ננסה ליישב‬
‫להשתמש בבגד לצרכיו‪ ,‬והרי זה בכלל גזל]‪ ,‬אבל‬
‫שוטחה לצורכה על גבי מטה ועל גבי מגוד [אבל הוא‬              ‫תמיה גדולה בדברי הביאור הלכה הללו]‪.‬‬
‫מחויב לטפל בבגד בכדי לשמר אותו מעש וכדומה‪,‬‬
‫ולצורך זאת מוטל עליו מידי פעם לפרוס את הבגד‬                   ‫תוצאה אחת‬
‫על גבי מטה וכדומה]‪ ,‬נזדמנו לו אורחין לא ישטחנה‬
‫לא על גבי מטה ולא על גבי מגוד‪ ,‬בין לצורכה בין‬     ‫ומתבאר מדברי הביאור הלכה שאם אכן לוכד‬
‫לצורכו [אבל אם בדיוק בעת שהוא מעונין לפרוס‬        ‫הנחש יכון במעשיו גם בכדי למנוע את הסכנה‬
‫את הבגד הגיעו אליו אורחים‪ ,‬ויהיה לו הנאה מכך‬      ‫וגם בכדי להפיק תועלת מהנחש‪ ,‬יהיה דינו תלוי‬
‫שהאורחים יחשבו שהבגד שלו‪ ,‬במקרה זה אסור‬           ‫במחלוקת הראשונים לגבי פורס מצודה ומכוין גם‬
‫לו לפרוס את הבגד גם כאשר יש צורך בזה לתועלת‬       ‫להציל את התינוק וגם לצוד דגים‪ ,‬הרי שהביאור‬
‫הבגד‪ ,‬והגמרא רוצה ללמוד מכאן שאם אי אפשר‬          ‫הלכה לא חילק בין מקרה שהיתה רק תוצאה אחת‬
‫וקא מכון אסור‪ ,‬שאף שמוצא האבדה מחויב‬              ‫עם שתי תועלתיות ובין מקרה שהיו שתי תוצאות‪,‬‬
‫לפרוס את הבגד בכדי לשמר אותו מעש למרות‬            ‫והוא קושר זה בזה את שני הנידונים‪ ,‬כי הרי הצד נחש‬
‫זאת אסור לו לעשות זאת לתועלת אישית]‪ ,‬שאני‬         ‫בכדי למנוע סכנה וגם בכדי להפיק מדמו תועלת‪ ,‬אין‬
‫התם דקלי לה‪ ,‬אי משום עינא בישא‪ ,‬אי משום גנבי‬      ‫בזה אלא תוצאה אחת שהיא צידת הנחש אלא שיש‬
‫[הגמרא דוחה את הראיה ומסבירה שבמקרה זה‬            ‫לתוצאה זו שתי תועלות‪ ,‬מניעת הסכנה והפקת‬
‫האיסור נובע מכך שכאשר פורסים את הבגד בעת‬          ‫תועלת מדמו‪ ,‬ולמרות זאת הביאור הלכה דימה‬
‫שאורחים באים לבקר הבגד עלול בגין כך להנזק‪ ,‬או‬     ‫דין זה לדין פורס מצודה להעלות תינוק ולצוד דגים‬
‫מחמת עין הרע‪ ,‬או שהאורחים עלולים לגנוב את‬         ‫שיש בפריסת המצודה שתי תוצאות שונות‪ ,‬צידת‬
                                                  ‫הדגים והצלת התינוק‪ ,‬כך שמדברי הביאור הלכה‬
                                      ‫הבגד]"‪.‬‬     ‫הללו מתבאר שאין לחלק בין הנידונים‪ ,‬ומחלוקת‬
                                                  ‫הראשונים אם מותר לכוין לתועלת הנוספת היא גם‬
‫מתבאר מדברי הגמרא שכאשר יש איסור‬
‫לכוין לתועלת אישית האיסור תקף גם כאשר‬                 ‫כאשר יש רק תוצאה אחת עם שתי תועלתיות‪.‬‬
‫יש רק תוצאה אחת למעשיו‪ ,‬אלא שיש למעשה‬
‫זה שתי תועלתיות‪ ,‬כי הרי בפריסת הבגד יש רק‬            ‫הפורס את האבדה בפני האורחים‬
‫תוצאה אחת‪ ,‬שהיא פריסת הבגד‪ ,‬אלא שיש לו‬
‫מפריסת הבגד שתי תועלות‪ ,‬שימור הבגד מעש‪,‬‬           ‫וכן נראה להוכיח מהסוגיא בפסחים (דף כ"ה‬
‫והנאה שהאורחים חושבים שהבגד שלו‪ ,‬ולמרות‬           ‫עמוד ב') העוסקת בנידון "אי אפשר וקא מכון"‪,‬‬
   66   67   68   69   70   71   72   73   74   75   76