Page 69 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫סט‬ ‫משה‬ ‫'א גריש ‪ -‬א"י הלע‬ ‫מתנת‬

‫שאינו מכוין לזה"‪ ,‬הרי שלא התיר המשנה ברורה‬ ‫נחזור בתמצית על מחלוקת הראשונים‬
‫אלא רק אם לא כוון לכך‪ ,‬אמנם בשער הציון (ס"ק‬ ‫שהארכנו אודותיה בעלה ח'‪ ,‬ונדון האם יש זיקה בין‬
‫י"ז) האריך במחלוקת הראשונים בזה וציין שגם‬
‫ההלכות גדולות (הלכות שבת פרק כ"ג) והרוקח‬ ‫נידון הראשונים‪ ,‬ובין מעשיו של מר שרביט‪.‬‬
‫(סימן ק"ט) סוברים שמותר לכוין לכתחילה אף‬
‫לצורך התועלת הנוספת‪ ,‬ומנגד המאירי (יומא דף‬ ‫תועלת כפולה‬
‫פ"ד עמוד ב') ורבינו ירוחם (נתיב י"ב חלק ט') הינם‬
‫יומא (דף פ"ד עמוד ב') "תנו רבנן מפקחין פקוח‬
‫בכלל האוסרים לכוין כן לכתחילה‪.‬‬ ‫נפש בשבת‪ ,‬והזריז הרי זה משובח‪ ,‬ואין צריך ליטול‬
‫רשות מבית דין‪ ,‬הא כיצד‪ ,‬ראה תינוק שנפל לים‪,‬‬
‫דימוי מילתא למילתא‬ ‫פורש מצודה ומעלהו‪ ,‬והזריז הרי זה משובח‪ ,‬ואין‬
‫צריך ליטול רשות מבית דין‪ ,‬ואף על גב דקא צייד‬
‫והארכנו בכל זאת לעיל (עלה ח')‪ ,‬ובדברינו‬ ‫כוורי [אם תינוק נפל לים בשבת פורסים מצודה‬
‫דלהלן ננסה לבדוק האם כליאת הקוף במטרה‬ ‫בכדי לנסות לעלות את התינוק מהים‪ ,‬וזאת למרות‬
‫לקבל תגמול כספי תהיה שנויה במחלוקת הנזכרת‪,‬‬
‫כי הרי מר שרביט היה מעונין בלכידת הקוף לא רק‬ ‫שיתכן שיעלו במצודה גם דגים]"‪.‬‬
‫בכדי למנוע סכנה אלא גם בכדי לקבל את הפרס‪,‬‬
‫ואם כן מכיון שהמשנה ברורה הכריע כשיטות‬ ‫מחלוקת הראשונים‬
‫האוסרות לכוין גם לתועלת האישית‪ ,‬אם כן היה‬
‫אסור לאב לכוין בלכידת הקוף גם בכדי לקבל‬ ‫בביאור המסר העולה מהגמרא נחלקו‬
‫את המענק הכספי‪ ,‬אלא היה עליו להעסיק את‬ ‫הראשונים‪ ,‬יש הסוברים שמדברי הגמרא מתבאר‬
‫מחשבתו ולהתמקד רק בצורך החיוני לשמור על‬ ‫שיש היתר להתכוין במפורש בעת פעולת ההצלה‬
‫לצורך התועלת האישית שיש מכך למציל‪ ,‬אך יש‬
‫שלום הציבור‪.‬‬ ‫הסוברים שאין כל היתר לעשות כן לכתחילה‪ ,‬אלא‬
‫כונת הגמרא היא שאם המתעסק בהצלת נפשות‬
‫תוצאות חלוקות‬ ‫היה לו מכך תועלת נוספת אין בזה בכדי להטיל דופי‬
‫במלאכת ההצלה‪ ,‬וכתב הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל‬
‫אך יתכן שיש חילוק מהותי בין הנידונים‪ ,‬פורס‬ ‫(בגליון שולחן ערוך אורח חיים סימן שכ"ח על דברי‬
‫המצודה השיג במעשיו שתי תוצאות נפרדות‪ ,‬א‪.‬‬ ‫המגן אברהם בס"ק ח') שנידון זה תלוי בחילוקי‬
‫העלאת התינוק מהים‪ ,‬ב‪ ,‬צידת דגים‪ ,‬לעומת זאת‬
‫מר שרביט השיג רק תוצאה אחת והיא כליאת‬ ‫גירסאות בגמרא‪.‬‬
‫הקוף‪ ,‬רק שהיה למר שרביט שתי מטרות בצידת‬
‫הקוף‪ ,‬למנוע סכנה‪ ,‬וכן קבלת פרס כספי‪ ,‬אך שתי‬ ‫פסק המשנה ברורה‬
‫מטרות אלו שתיהן נגזרות מתוצאה אחת שהיא‬
‫לכידת הקוף‪ ,‬ועל כן יתכן שמחלוקת הראשונים‬ ‫בשולחן ערוך (אורח חיים סימן שכ"ח סעיף‬
‫האם מותר לכוין לתועלת האישית אינה אלא‬ ‫י"ג) נפסק "כל הזריז לחלל שבת בדבר שיש בו‬
‫כאשר התועלת איננה מושגת מאותה תוצאה‬ ‫סכנה‪ ,‬הרי זה משובח אפילו אם מתקן עמו דבר‬
‫החיונית להצלת נפשות‪ ,‬אלא היא מושגת מתוצאה‬ ‫אחר‪ ,‬כגון שפירש מצודה להעלות תינוק שנפל לנהר‬
‫וצד עמו דגים‪ ,‬וכן כל כיוצא בזה"‪ ,‬ובמשנה ברורה‬
‫(ס"ק ל"ח) כתב "וכן כל כיוצא בזה‪ ...‬גם כן שרי כיון‬