Page 81 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫פא‬ ‫משה‬ ‫'א גריש ‪ -‬ג"י הלע‬ ‫מתנת‬

‫והרי התוספות (במועד קטן דף ב' עמוד ב' ד"ה קא‬ ‫מחלוקת הרמב"ם והאור זרוע‬
‫מרפויי ארעא) ביארו שהדמיון בין השקייה לזורע‬
‫הינו במחשבה‪ ,‬ומאחר והרמב"ם (פרק ב' מהלכות‬ ‫ובפרט זה חלוקים הרמב"ם והאור זרוע‪,‬‬
‫שבת הלכה ט"ז) פסק שהעיקר זה המעשה‪ ,‬אם כן‬ ‫שהרמב"ם (פרק ב' מהלכות שבת הלכה ט"ז)‬
‫מדוע הוא הכריע (בפרק ח' מהלכות שבת הלכה‬ ‫הכריע לגבי פורס מצודה כרבה שהעיקר זה‬
‫המעשה‪ ,‬ואילו האור זרוע הכריע גם לגבי פורס‬
‫ב') שהשקייה משויכת למלאכת זורע‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫מצודה שההלכה כרבא כי דבריו תואמים לשיטת‬
‫רב יוסף שהעיקר זה המחשבה‪ ,‬וסיבת השוני בין‬
‫לסיכום‪:‬‬ ‫פסיקת הרמב"ם להכרעת האור זרוע נובעת או‬
‫מחמת שהרמב"ם חילק בין שוגג למזיד‪ ,‬ואילו‬
‫התבאר שהכרעת האור זרוע (הלכות שבת‬ ‫האור זרוע לא חילק בין שוגג למזיד‪ ,‬או שהאור‬
‫סימן נ"ד) שהעיקר זה המחשבה‪ ,‬ומטעם זה‬ ‫זרוע גם מודה לחילוק בין שוגג למזיד אלא שהוא‬
‫פסק האור זרוע שהפורס מצודה להעלות דגים‬ ‫פירש גם את הסוגיא במנחות לגבי מזיד‪ ,‬אבל‬
‫והעלה תינוק חייב‪ ,‬וכשיטת רבא (מנחות דף ס"ד‬ ‫בזה הן הרמב"ם והן האור זרוע שווים שהשקייה‬
‫עמוד א')‪ ,‬ומחמת כן גם פסק האור זרוע כשיטת‬ ‫הינה משויכת למלאכת זורע‪ ,‬כי הן לרמב"ם והן‬
‫רב יוסף (מועד קטן דף ב' עמוד ב') שהשקייה‬ ‫לאור זרוע עיקר העונש לעושה במזיד זה מחמת‬
‫משויכת למלאכת זורע כי שניהם דומים זה לזה‬ ‫המחשבה‪ ,‬ולכן השקייה דומה לזורע כי בשניהם‬

‫לגבי תכלית המלאכה‪.‬‬ ‫התכלית הינה להצמיח פירות‪.‬‬

‫ובדעת הרמב"ם ביאר הכלי חמדה (פרשת‬ ‫דברי החזון איש‬
‫ויחי ד"ה הן אמת) שלענין מזיד העיקר זה‬
‫המחשבה ולכן הוא הכריע (הלכות שבת פרק‬ ‫אמנם החזון איש (מנחות סימן מ"ב ס"ק י"ח)‬
‫ח' הלכה ב') שההתראה על השקייה היא מחמת‬ ‫כתב להיפך שהרמב"ם (פרק ב' מהלכות שגגות‬
‫מלאכת זורע‪ ,‬ואילו לענין שוגג סבור הרמב"ם‬ ‫הלכה ט"ו) פירש את הסוגיא במנחות לענין שוגג‪,‬‬
‫שהעיקר זה המעשה ולכן הוא פסק (שם)‬ ‫וזאת מאחר והעושה כן במזיד יהיה פטור גם לפי‬
‫שהפורס מצודה להעלות דגים והעלה תינוק יהיה‬ ‫רבא‪ ,‬כי לכל השיטות אין לחייב עונש מיתה על‬
‫פטור‪ ,‬וכמו שהוא נימק זאת בהלכות שגגות (פרק‬ ‫מחשבה בלבד‪ ,‬ומכיון שהתברר שהמעשה היה‬
‫ב' הלכה ח') נימק את הפטור "מפני שהיה שוגג"‪.‬‬ ‫חיוני להצלת התינוק‪ ,‬ממילא לא יתכן לחייב את‬

‫אבל החזון איש (מנחות סימן מ"ב אות י"ח)‬ ‫פורס המצודה מיתה על מחשבה בלבד‪.‬‬
‫סבור בדעת הרמב"ם שלהלכה אחד מזיד ואחד‬
‫ולדברי החזון איש נמצא שלהלכה הן בשוגג‬
‫שוגג העיקר זה המעשה‪.‬‬ ‫והן במזיד העיקר זה המעשה‪ ,‬כי מאחר וההלכה‬
‫היא כרבה שגם בשוגג העיקר זה המעשה‪ ,‬אם כן‬
‫השקייה ‪ -‬הלכה למעשה‬ ‫להלכה לא יהיה הבדל בין שוגג למזיד אלא גם‬
‫בשוגג וגם במזיד העיקר זה המעשה‪ ,‬ואם כן יש‬
‫בהמשך הסוגיא במועד קטן מובאת שיטתו‬ ‫לתמוה מדוע הרמב"ם (פרק ח' מהלכות שבת‬
‫של אביי הסובר שאין כל מניעה לחייב את המשקה‬ ‫הלכה ב') פסק לענין השקייה שחיובו משום זורע‪,‬‬
‫גם משום חורש וגם משום זורע‪ ,‬וכן הכריע להלכה‬