Page 88 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 88
משה 'א גריש -ו"ט הלע מתנת פח
עלה ט"ו
נספח :הותרה או דחויה
בעלה ב' הובאו דברי הרש"ש (מנחות דף ס"ד עמוד א') והחזון איש (מנחות
סימן סימן מ"ב אות י"ח) שהם ביארו שישנם שני מחלקות של מעשים מותרים,
יש פעולות שאין כל סיבה לאסור אותם ,כגון האוכל במסעדה כשרה מתוך
מחשבה שהוא סועד אוכל שאינו כשר ,שעל עשייה כזאת אין כל עילה לחייב
גם אם היא נעשית מתוך מחשבת איסור ,אבל דברי רבא (מנחות דף ס"ד עמוד
א') שהעיקר זה המחשבה נסובו על אופן שכעקרון המעשה הינו מעשה איסור,
אלא שמנסיבות מיוחדות התורה התירה לעשות זאת ,וכגון כאשר יש בכך צורך
חיוני להצלת חיים ,ובאופנים כאלו סבור רבא שהיתר התורה אינו אלא כאשר אכן
המחשבה היתה בשביל המטרה הראויה ,ולכן הפורס מצודה לצוד דגים אפילו
שהתברר שפעולה זו הצילה חיים ,אך כיון שמחשבתו לא היתה למטרה זאת לכן
הוא לא ינוקה מעוון.
ובעלה י"ד הוספנו וטענו על פי זה שיתכן שיש לחלק אף בין המעשים שהותרו
מחמת צורך חיוני ,כי אפשר לומר שדברי רבא שהעיקר זה המחשבה נאמרו רק
באיסורים שנדחו מנסיבות מסוימות ,כגון עשיית מלאכה בשבת שנדחית בגין
פיקוח נפש ,אבל מצות מילה בשבת שהותרה בהיתר החלטי ,הרי זה ממש
כסועד במסעדה כשרה מתוך מחשבה שהאוכל אינו כשר.
החילוק בין הנידון אודות קיום מצות מילה בשבת ,ובין דברי רבא שנסובו על
חילול שבת לצורך הצלת נפשות ,מושתת על שתי הנחות ,א .מצות מילה הותרה
בשבת ,ולא רק שהשבת נדחית מחמת מצות מילה ,ב .שאין זה דומה לחילול
שבת מפני פיקוח נפש ,וזאת משום שדחויה היא השבת מחמת פיקוח נפש ,ולא
הותרה בהיתר גמור ,אך שתי הנחות אלו כלל אינם מוסכמות.
(יורה דעה סימן רס"ו סעיף כ"ה) שכתבו שאין זאת דחויה היא השבת מפני מצות מילה
רק שהשבת נדחית מפני מצות מילה ,אלא שמילה
בשבת הותרה ואין בה כל סרך איסור ,ודבריהם ההנחה שמצות מילה הותרה בשבת מבוססת
מיוסדים על דברי הרמ"א (שולחן ערוך יורה דעה על דברי השאגת אריה (סימן נ"ט) ועל דברי המנחת
חינוך (פרשת אמור מצוה רס"ד) והערוך השולחן