Page 93 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫צג‬ ‫משה‬ ‫'א גריש ‪ -‬ז"ט הלע‬ ‫מתנת‬

‫אותו יתברך לעשות דבר עבירה‪ ,‬וזהו מידה מגונה‬ ‫שכב וגו'‪ ,‬והא קא מיתהניא מעבירה [הגמרא מקשה‬
‫או עבירה ממש‪ ,‬שהוא לעבוד ולעשות דבר ממה‬ ‫מדוע כל כך שיבחה דבורה את מעשיה של יעל והרי‬
‫שנצטוינו שלא לעשות‪ ,‬אם העשיה לשמו יתברך‬ ‫יעל נהנתה מהעבירה]‪ ,‬אמר רבי יוחנן משום רבי‬
‫ולעבוד אותו‪ ,‬הנה היא גדולה במעלה מהמעשה‬ ‫שמעון בן יוחאי אפילו טובתם של רשעים רעה היא‬
‫הנאות והמצוה כאשר יהיה משולל מהתכלית‪ ,‬והוא‬ ‫אצל צדיקים [כך שיעל כלל לא נהנתה מהעבירה]"‪,‬‬
‫והגאון רבי עזריאל קרלינשטיין זצ"ל בספרו על‬
‫שאינו נעשה לשמו יתברך‪.‬‬ ‫ההפטרות שארית עזריאל דייק כן מלשון הפסוק‬
‫"בין רגליה כרע נפל שכב"‪ ,‬כי בלשון המקרא לא‬
‫ולזה אמר "גדולה עבירה" כלומר גדולה במעלה‬ ‫מצינו שהכתוב יכנה את הביאה בלשון "בין רגליה"‪,‬‬
‫ובקבלת שכר עליו הוא עבירה עשויה לשמו יתברך‬ ‫וזה מבטא שהיחס של יעל למעשיו של סיסרא היה‬
‫לעבוד אותו ולדבקה‪ ,‬יותר מהמצוה שהיא פעולה‬
‫שלימה והגונה מצד עצמה אם הכונה והתכלית‬ ‫כ"שליתה היוצאת מבין רגליה" (דברים כ"ח נ"ז)‪.‬‬
‫בה אינו לשמו יתברך לעבדו‪ ,‬וזה מפני שמעלת‬
‫המצוה וקבלת שכרה אינו מצד הפעולה אלא מצד‬ ‫ובקרן אורה (הוריות דף י' עמוד ב') "הצדיקים‬
‫העבודה אשר יעבוד בה אליו יתברך‪ ,‬ולזה בפעולה‬ ‫אפילו בעשותם מעשה הרע כמו יעל אשת חבר הקיני‬
‫החסרה עם התכלית המכוון יושג האושר והשלמות‬
‫יותר ממה שיושג מהפעולה השלימה משוללת מן‬ ‫לא ירגישו ברע מרוב חפצם בתכלית הטוב"‪.‬‬

‫התכלית הזה‪.‬‬ ‫הפעולה והתכלית‬

‫והביא ראיה לזה ממה ששבחה דבורה את יעל‬ ‫היטיב להסביר זאת הגאון רבי אהרן אבן חיים‬
‫על הפועל המגונה אשר עשתה במה שמסרה עצמה‬ ‫זצ"ל [מחבר הספר קרבן אהרן על הספרא‪ ,‬מרבני‬
‫לסיסרא וז' בעילות בעל‪ ,‬ועם כל זה שבחה אותה‬ ‫מרוקו לפני למעלה מחמש מאות שנים] בספרו לב‬
‫ואמרה שהיא ראויה לברכה‪ ,‬אחר שלא כיונה לפועל‬
‫בעצמו ולא נהנית ממנו אלא מהתכלית אשר השיגה‬ ‫אהרן (שופטים פרק ה'‪ ,‬סימן כ"ב אות ב')‪.‬‬
‫באמצעותו‪ ,‬ולזה אמרה "תבורך מנשים יעל" במה‬
‫שיאמרו כולם שהיא "אשת חבר הקיני" ולא נאסרה‬ ‫"רבותינו זכרונם לברכה רצו להראות לנו בזה‬
‫עליו‪ ,‬והברכה אשר תבורך היא שיאמרו כל הנשים‬ ‫דרוש יקר הערך‪ ,‬והוא כי לא יושג האושר והשלמות‬
‫כולם "מנשים באהל" שהם האמהות "תבורך"‪ ,‬וזה‬ ‫במצות מצד המצוה בעצמה‪ ,‬כלומר מצד הפעולה‪,‬‬
‫שהם עם היותם עושים מצוה במה שהיו מזדוגים‬ ‫כי לא נעבוד אותו יתברך בפעולה אלא מצד הכונה‬
‫לבעליהם עם כל זה היה להם הנאה מה לעצמם‪,‬‬ ‫והתכלית אשר אליו יכוין העושה אותה‪ ,‬וזה כי‬
‫ויעל לא נהנית מן הביאה כלל אלא כולה לשמה‪ ,‬זו‬ ‫יעשה לשמו של הקדוש ברוך הוא לקבל אדנותו‬
‫יתברך עליו ולהשתעבד אליו‪ ,‬וזה תהיה כונתו בכל‬
‫היא כונת דבריהם זכרונם לברכה"‪.‬‬ ‫מה שיעשה‪ ,‬באופן אשר האות אשר אליו יישר בכל‬
‫תנועותיו ומעשיו הוא לעבוד הקל יתברך ולעשות‬
‫ישרים דרכי ה'‬
‫מה שציוהו‪ ,‬וזהו לשמו יתברך‪.‬‬
‫בזה פירש הקרבן אהרן גם את ההקשר לשאר‬
‫מאמרי חכמינו זכרונם לברכה שם בסוגיא (בסוטה‬ ‫ואחר הסכמתנו בזה בא רב נחמן בר יצחק‬
‫לומר לנו שאחר שהעבודה בזה התכלית‪ ,‬אין לחוש‬
‫דף כ"ג עמוד א'‪ ,‬ובהוריות דף י' עמוד ב')‪.‬‬ ‫במעשה כלל‪ ,‬שאם לפעמים יצטרך כדי לעבוד‬