Page 90 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'א גריש ‪ -‬ו"ט הלע‬ ‫מתנת‬ ‫צ‬

‫זה המחשבה‪ ,‬כן יהיה הדין גם ביחס לחילול שבת‬ ‫מפורשת בשו"ת הרמ"א (סימן ע"ו) "ועוד ראיה‬
‫מחמת מצות מילה‪.‬‬ ‫[שהשבת הותרה מפני מצות מילה] מענין פיקוח‬
‫נפש‪ ,‬שכתבו הרמב"ם פרק ב' מהלכות שבת והטור‪,‬‬
‫מסקנת הגמרא כשמואל‬ ‫ששבת הוא אצלו כחול גמור‪ ,‬ואם כן במילה נמי‪ ,‬דהא‬
‫ילפינן דפקוח נפש דוחה שבת ממילה [כי הרי המקור‬
‫אמנם בשאגת אריה (סימן נ"ט) דחה את הראיה‬ ‫לפיקוח נפש שדוחה שבת הוא ממצות מילה]‪,‬‬
‫מהגמרא‪ ,‬כי הרי למסקנת הסוגיא המקור להיתר‬ ‫כדאמרינן פרק ר' אליעזר דמילה (שבת דף קל"ב‬
‫לחלל שבת מפני פיקוח נפש אינו ממצות ברית‬ ‫עמוד א') ומה מילה שהיא אבר אחד דוחה שבת כל‬
‫מילה‪ ,‬אלא המקור הוא כמו שביאר שמואל "אמר‬
‫רב יהודה אמר שמואל‪ ,‬אי הואי התם הוה אמינא‬ ‫שכן פיקוח נפש"‪.‬‬
‫דידי עדיפא מדידהו [שמואל אמר שאם הוא היה‬
‫נוכח במפגש התנאים שניסו למצוא מקור להיתר‬ ‫ביאור הגר"א‬
‫לחלל שבת מפני פיקוח נפש‪ ,‬הוא היה אומר מראה‬
‫מקור אחר להיתר לחלל שבת מפני פיקוח נפש‪,‬‬ ‫וכן בביאור הגר"א (יורה דעה סימן רס"ו סעיף‬
‫מקור שלדעתו הינו יותר טוב מהמקורות שהתנאים‬ ‫י"ד) כתב "שמשמע [שמילה] דחויה היא‪ ,‬ממה‬
‫הציגו]‪ ,‬וחי בהם ‪ -‬ולא שימות בהם [כתוב בתורה‬ ‫שאמרו ביומא (דף פ"ה עמוד ב') ומה מילה [שהיא‬
‫(ויקרא י"ח ה') "ושמרתם את חקתי ואת משפטי‬ ‫אחד ממאתים וארבעים ושמונה איברים שבאדם‪,‬‬
‫אשר יעשה אתם האדם וחי בהם"‪ ,‬ודרשו חז"ל‬ ‫דוחה את השבת‪ ,‬קל וחומר לכל גופו שדוחה את‬
‫וחי בהם ‪ -‬ולא שימות בהם‪ ,‬ולכן יש לדחות את‬ ‫השבת]‪ ,‬ופיקוח נפש ודאי דחויה היא‪ ,‬כמו שכתב‬
‫מצות התורה כשיש סכנת נפשות‪ ,‬ומסקנת הגמרא]‬ ‫הרמב"ם תחילת פרק ב' מהלכות שבת [דחויה היא‬
‫אמר רבא לכולהו אית להו פירכא [על כל המקורות‬ ‫שבת אצל סכנת נפשות]"‪ ,‬מפשטות לשונו של‬
‫שהציגו התנאים יש קושיות]‪ ,‬בר מדשמואל דלית‬ ‫הגר"א נראה שהוא הוכיח מחמת זאת שבשניהם‬
‫ליה פרכא [חוץ מהמקור שהציג שמואל שעליו אין‬ ‫ההיתר לחלל שבת הינו דחויה ולא הותרה‪ ,‬אך‬
‫בערוך השולחן (יורה דעה סימן רס"ו סעיף כ"ה)‬
‫כל קושיה]"‪.‬‬ ‫כתב שמעיון היטב בדברי הגר"א ניכר שאין כן‬
‫מסקנת הגר"א‪ ,‬אלא מסקנת דברי הגר"א היא‬
‫כך שמאחר ולמסקנת הסוגיא המקור לחילול‬ ‫להיפך שבשניהם הותר החילול שבת לגמרי ולא רק‬
‫שבת בשביל חולה אינו ממצות מילה‪ ,‬אם כן כבר‬ ‫דחוי הוא‪ ,‬ובין כך ובין כך מתבאר גם מדברי הגר"א‬
‫אין הכרח שיש זיקה בין השנים‪ ,‬וממילא אפשר‬ ‫שמילה ופיקוח נפש זהים בהגדרת ההיתר לחלל‬
‫לשוב ולומר שיש ביניהם חילוק שהשבת הותרה‬
‫בשביל מצות מילה ואילו בשביל חולה השבת רק‬ ‫שבת בגינם‪.‬‬
‫דחויה‪ ,‬ודברי רבא שהעיקר זה המחשבה הינם רק‬
‫בהקשר לחילול שבת בשביל פיקוח נפש שלזה‬ ‫ולמתבאר שיש זיקה בין ההיתר לחלל שבת‬
‫אין היתר החלטי אלא השבת רק דחויה בגין כך‪,‬‬ ‫מפני פיקוח נפש ובין ההיתר לחלל שבת בגין‬
‫אך לגבי מצות מילה שהשבת הותרה מחמתה‬ ‫מצות מילה‪ ,‬ממילא לא ניתן לקיים את החילוק‬
‫יתכן שגם רבא יודה שבזה אין כל משמעות‬ ‫בין ההיתר לחלל שבת מפני פיקוח נפש ובין‬
‫למחשבתו של המוהל‪ ,‬כי הרי זה ממש כאוכל‬ ‫ההיתר לחלל שבת מפני ברית מילה‪ ,‬ואם ההלכה‬
‫היא שלענין חילול שבת מפני פיקוח נפש העיקר‬