Page 99 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 99

‫צט‬  ‫משה‬  ‫'א גריש ‪ -‬ז"י הלע‬                       ‫מתנת‬

‫סעיף ס"ו) סברו שההיתר לצוד דגים הינו רק‬                      ‫אפשר בלא זה‬
‫כאשר אין אפשרות להציל את התינוק אלא אם‬
                                                 ‫נחלקו הפוסקים האם ההיתר לכוון לצוד דגים‬
             ‫אגב התינוק יצוד גם דגים‪( ,‬עלה י')‪.‬‬  ‫אגב תינוק הוא גם כאשר יש אפשרות להמנע‬
                                                 ‫מלצוד את הדגים‪ ,‬מדברי התהלה לדוד (סימן‬
       ‫מעשה אחד שתי תוצאות‬                       ‫שכ"ח ס"ק י"ח) מתבאר שההיתר הוא גם באופן‬
                                                 ‫שיש אפשרות להמנע מצידת הדגים‪ ,‬וכן מבואר‬
‫בביאור הלכה (סימן שט"ז על סעיף ז' ד"ה‬            ‫בדברי הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקאפ‬
‫הצד) מבואר שאין כל חילוק בהיתר לכוין לתועלת‬      ‫זצ"ל (בחידושיו לכתובות סימן ו')‪ ,‬ואילו הגאון‬
‫נוספת בין פעולה אחת עם שתי תוצאות‪ ,‬ובין‬          ‫רבי יצחק יעקב וייס זצ"ל (מנחת יצחק חלק ה'‬
‫תוצאה אחת עם שתי תועלתיות‪ ,‬וגם באופן שיש‬         ‫סימן ל"ו אות י' ואות י"ג)‪ ,‬והגאון רבי שלמה זלמן‬
‫רק תוצאה אחת יהיה שנוי במחלוקת הראשונים‬          ‫אויערבאך זצ"ל (שמירת שבת כהלכתה פרק ל"ב‬

    ‫ההיתר לכוין גם לתועלת הנוספת‪( ,‬עלה י"א)‪.‬‬

         ‫חלק ג' ‪ -‬לכתחילה‬

‫לגבי שוגג‪ ,‬אבל במזיד הן לרבה והן לרבא יהיה‬                   ‫פטור או מותר‬
‫חייב‪ ,‬וכמו שביארו בשיטת הרמב"ם הכלי חמדה‬
‫(פרשת ויחי ד"ה הן אמת)‪ ,‬והחמדת דניאל (מנחות‬      ‫הביאור הלכה (סימן שט"ז סעיף ז') התלבט‬
‫דף ס"ד עמוד א')‪ ,‬אבל החזון איש (מנחות סימן‬       ‫בדינו של הצד נחש רק בכדי להפיק מדמו רפואה‪,‬‬
‫מ"ב ס"ק י"ח) כתב שאדרבה לפי הרמב"ם במזיד‬         ‫ורבים נבוכו בדבריו מדוע הוא לא פשט ספק זה‬
                                                 ‫מהסוגיא במנחות (דף ס"ד עמוד א') שמבואר שם‬
       ‫יהיה פטור הן לרבה והן לרבא‪( ,‬עלה י"ב)‪.‬‬    ‫שנחלקו רבה ורבא האם העיקר זה המעשה או‬

      ‫השקייה ‪ -‬מחשבה ומעשה‬                                                ‫שהעיקר זה המחשבה‪.‬‬

‫התבאר שהכרעת האור זרוע (הלכות שבת‬                ‫וביארנו שהביאור הלכה דן האם מותר לעשות‬
‫סימן נ"ד) שהעיקר זה המחשבה‪ ,‬ומטעם זה פסק‬         ‫כן‪ ,‬ואילו מחלוקת רבה ורבא היא ביחס לנידון אם‬
‫האור זרוע שהפורס מצודה להעלות דגים והעלה‬         ‫מי שעבר ועשה כך יהיה חייב או פטור‪ ,‬אך הן‬
‫תינוק חייב‪ ,‬וכשיטת רבא (מנחות דף ס"ד עמוד‬        ‫לרבה והן לרבא יהיה אסור לעשות כך לכתחילה‪,‬‬
‫א')‪ ,‬ומטעם זה גם פסק האור זרוע כשיטת רב יוסף‬     ‫ולכן הביאור הלכה לא היה יכול לפשוט את ספקו‬
‫(מועד קטן דף ב' עמוד ב') שהשקייה משויכת‬
‫למלאכת זורע כי שניהם דומים זה לזה לגבי תכלית‬                                  ‫מהסוגיא במנחות‪.‬‬

                       ‫המלאכה להצמיח פירות‪.‬‬                  ‫שוגג או מזיד‬

‫ובדעת הרמב"ם ביאר הכלי חמדה (פרשת ויחי‬           ‫עוד ביארנו שנידון הביאור הלכה הוא לגבי‬
‫ד"ה הן אמת) שלענין מזיד העיקר זה המחשבה‪,‬‬         ‫מזיד‪ ,‬ואילו ברמב"ם (פרק ב' מהלכות שגגות הלכה‬
                                                 ‫ט"ו)‪ ,‬מבואר שהנידון של הסוגיא במנחות הוא רק‬
   94   95   96   97   98   99   100   101   102   103   104