Page 104 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 104

‫משה‬  ‫'ב גריש ‪' -‬א הלע‬                              ‫מתנת‬  ‫קד‬

‫סימן ט"ז) בשם הגאון רבי חיים סולובייצ'יק זצ"ל‪,‬‬                 ‫פטור מעונש‬
‫ובקובץ שיעורים (כתובות אות ד')‪ ,‬והאריך בזה‬
‫בשיעורי רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל (סנהדרין דף‬        ‫סוגיא זו תמוהה‪ ,‬כיצד ניתן ללמוד שהבהמה לא‬
                                                   ‫תאסר מכך שהתורה פטרה את העושה דבר באונס‪,‬‬
                                ‫ע"ד עמוד א')‪.‬‬      ‫והרי אין כל זיקה בין שני הנידונים‪ ,‬כי אף שאכן‬
                                                   ‫התורה פטרה מעונש את העושה דבר באונס‪ ,‬אבל‬
      ‫ממילא הבהמה לא נעבדה‬                         ‫הרי מה שהבהמה נאסרת מחמת שהשתחוו לה‪ ,‬אין‬
                                                   ‫זה כהענשה על כך שעבדו את הבהמה והשתחוו לה‪,‬‬
‫לאור זאת מובן היטב מדוע רמי בר חמא הורה‬            ‫אלא שמאחר ועשו את הבהמה לעבודה זרה בגין כך‬
‫שבהמה שבעליה נאנסו לעבוד אותה היא לא‬               ‫היא אינה ראויה לשמש כקרבן ולכן התורה פסלה‬
‫תאסר‪ ,‬כי אף שההלכה שהבהמה שעבדו אותה‬               ‫אותה להקרבה‪ ,‬אך אין בזה כל אפקט של הענשה‪,‬‬
‫לעבודה זרה נאסרת אינה הענשה‪ ,‬כך שגם אם‬             ‫ואם כן למרות שזה שעבד את הבהמה עשה זאת‬
‫נפטור את הבעלים מעונש אין בזה עילה להתיר את‬        ‫מתוך אונס‪ ,‬והוא אכן לא יענש על כך‪ ,‬אך אין בזה כל‬
‫הבהמה‪ ,‬אך מאחר שלמדו מ"ולנערה לא תעשה‬              ‫עילה לקבוע שהבהמה לא תאסר להקרבה‪ ,‬כי הרי‬
‫דבר" שמעשה הנעשה באונס אינו מתיחס לבעלים‪,‬‬
‫לכן הבהמה אינה נאסרת כי הרי זה כאילו שכלל לא‬                   ‫סוף דבר הבהמה שימשה כעבודה זרה‪.‬‬

                             ‫עבדו את הבהמה‪.‬‬                    ‫כנעשה מאליו‬

‫ראיה נוספת שאונס שקורה זה אומר שהמעשה‬              ‫ומכאן למדו החמדת שלמה (אורח חיים סימן‬
                           ‫[כאילו] לא נעשה ‪-‬‬       ‫ל"ח)‪ ,‬והגאון רבי שמעון יהודא הכהן שקאפ זצ"ל‬
                                                   ‫(כתובות סימן ד' אות ג') שכאשר התורה פטרה‬
          ‫אונס בקיום תנאי‬                          ‫מעונש את העושה דבר באונס אין זה רק הנפקת‬
                                                   ‫פטור מהענשה מתוך התחשבות בכך שהוא היה‬
‫הבנה זו מתבארת גם מהסוגיא בנדרים (דף כ"ז‬           ‫אנוס במעשיו‪ ,‬אלא טמון כאן הגדרה יסודית ביחס‬
                                     ‫עמוד א');‬     ‫שבין האדם למעשיו‪ ,‬שהתורה חידשה שכל העושה‬
                                                   ‫דבר שלא מתוך רצון כנה ובחירה פנימית אלא מתוך‬
‫"ההוא גברא דאתפיס זכוותא בבי דינא [ראובן‬           ‫הכרח וכפיה‪ ,‬העשיה אינה מתיחסת אליו‪ ,‬והרי זה‬
‫הפקיד שטרות חוב שברשותו בבית דין]‪ ,‬ואמר‬            ‫כאילו הדבר נעשה מאליו‪ ,‬וכתוצאה מהגדרה זו‬
‫[והוא סיכם עם הדיינים] אי לא אתינא עד תלתין יומין‬  ‫הורתה לנו התורה "ולנערה לא תעשה דבר"‪ ,‬דהיינו‬
‫ליבטלון הני זכוותאי [אם אני לא יבוא עד שלושים‬      ‫שאין כאן כל סיבה להענשה‪ ,‬כי מה שנעשה מתוך‬
‫יום אאבד את זכותי על שטרות אלו]‪ ,‬איתניס ולא‬        ‫אונס כלל לא מתיחס אל הנערה‪ ,‬וממילא אין כאן כל‬
‫אתא [לבסוף הוא לא הגיע מחמת שארע לו אונס‬           ‫עילה להשית עליה עונש‪ ,‬וכך גם כל עשיה הנעשית‬
‫שמנע ממנו להגיע בזמן לבית הדין]‪ ,‬אמר רב הונא‬       ‫מתוך אונס אינה מתיחסת לפועלה‪ ,‬אלא כאילו היא‬
‫בטיל זכוותיה [רב הונא קבע שבגלל שראובן לא‬
‫הגיע בזמן לבית הדין לכן הוא איבד את זכותו על‬                                      ‫נעשית מעצמה‪.‬‬
‫השטרות וזאת ללא התחשבות בנסיבות שבגינם‬
‫הוא לא הופיע בבית דין]‪ ,‬אמר ליה רבא אנוס הוא‪,‬‬      ‫ויסוד זה כתב גם הגאון רבי ברוך דב ליבוביץ‬
‫ואנוס רחמנא פטריה‪ ,‬דכתיב ולנערה לא תעשה דבר‬        ‫זצ"ל (ברכת שמואל כתובות סימן ג'‪ ,‬ד'‪ ,‬ה' ובנדרים‬
   99   100   101   102   103   104   105   106   107   108   109