Page 105 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 105

‫קה‬  ‫משה‬  ‫'ב גריש ‪' -‬א הלע‬                           ‫מתנת‬

     ‫שיטת הרמב"ם‪ :‬פטור מעונש‬                        ‫[רבא חלק על רב הונא והוא סבר שמאחר והסיבה‬
                                                    ‫שנבצר מראובן להופיע בזמן בבית דין הוא מחמת‬
‫אולם הרמב"ם (פרק כ' מהלכות סנהדרין הלכה‬             ‫האונס‪ ,‬לכן אין לבטל את זכויותיו‪ ,‬כי הרי התורה‬
‫ב') כתב "כל מי שעשה דבר שחייבין עליו מיתת בית‬
‫דין באונס‪ ,‬אין בית דין ממיתין אותו‪ ,‬ואף על פי שהיה‬                              ‫פטרה את האנוס]"‪.‬‬
‫מצווה שיהרג ואל יעבור‪ ,‬אף על פי שחלל את השם‬
‫והוא אנוס‪ ,‬אינו נהרג שנאמר ולנערה לא תעשה דבר‪,‬‬           ‫גם באנוס התנאי לא התקיים‬
‫זו אזהרה לבית דין שלא יענשו את האנוס"‪ ,‬וכעין‬
‫זה ברמב"ם (ספר המצוות מצות לא תעשה רצ"ד)‬            ‫וגם כאן יש לתמוה כי הרי ביטול הזכויות הוא‬
‫"שהזהירנו מענוש האנוס על חטא שעשה אחר שהיה‬          ‫בגלל שראובן עצמו הוא זה שקבע שאם הוא לא‬
‫אנוס על מעשהו‪ ,‬והוא אמרו יתעלה ולנערה לא‬            ‫יופיע זכויותיו יהיו בטלות‪ ,‬ואין זה כלל במסגרת‬
‫תעשה דבר‪ ,‬ובסנהדרין אמרו אנוס רחמנא פטריה‪,‬‬          ‫הענשה‪ ,‬ואם כן מפני מה האונס מהוה סיבה לכך‬
‫שנאמר ולנערה לא תעשה דבר"‪ ,‬ומשמע מדברי‬              ‫שנקבע שהזכויות לא יתבטלו‪ ,‬אך למבואר שמכך‬
‫הרמב"ם שאף עשיה מתוך אונס מתיחסת לאנוס‪,‬‬             ‫שהתורה פטרה את העושה באונס למדו שמעשה‬
‫אלא שהתורה פטרה את האנוס מעונש‪ ,‬כי אם אכן‬           ‫הנעשה באונס אינו מתיחס לעושה והרי זה כאילו‬
‫מעשה הנעשה באונס כלל אינו מתיחס לעושה‪,‬‬              ‫שהפעולה נעשית מאליה‪ ,‬ממילא מובן שגם‬
‫מדוע צריך לכתוב אזהרה שבית דין לא יענישו אותו‪,‬‬      ‫כאן מאחר והסיבה שראובן לא הגיע בזמן לבית‬
‫והרי העשיה כלל לא מתיחסת אליו‪ ,‬ואלא בהכרח‬           ‫הדין היה זה מחמת אונס‪ ,‬ממילא אין זה מתייחס‬
‫שאף שעשה זאת באונס העשיה מתיחסת אליו‬                ‫לראובן‪ ,‬ומפני כן אין כאן עילה לקבוע שהזכויות‬
‫אלא שהתורה פטרתו מעונש‪[ ,‬אך בקובץ שיעורים‬
‫(כתובות אות ו') הוכיח מדברי הרמב"ם הללו להיפך‬                                             ‫יתבטלו‪.‬‬
‫שמעשה הנעשה באונס אינו מתיחס לעושהו‪ ,‬עיין‬
                                                                 ‫אונס בגיטין‬
                                         ‫שם]‪.‬‬
                                                    ‫רש"י במסכת כתובות (דף ג' עמוד א' ד"ה‬
‫התבאר שיש ב' גישות להבנת פטור אונס‪ ,‬א‪.‬‬              ‫דמדאורייתא) כתב שגט שניתן עם תנאי והתנאי‬
‫שיטת הרמב"ם שהתורה לא הענישה על מעשה‬                ‫לא התקיים מחמת אונס הגט לא גט‪" ,‬שמצינו טענת‬
‫הנעשה באונס‪ ,‬ב‪ .‬האחרונים ביארו שמעשה‬                ‫אונס מן התורה שנאמר ולנערה לא תעשה דבר"‪,‬‬
                                                    ‫וגם על דברי רש"י הללו יש לתמוה מה ענין פטור‬
          ‫הנעשה באונס כלל לא מתיחס לעושה‪.‬‬           ‫מעונש‪ ,‬לכך שהגט לא גט מחמת אי קיום התנאי‪,‬‬
                                                    ‫וביאר זאת הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד (קובץ‬
      ‫כשיש עם האונס וגם הרצון‬                       ‫שיעורים כתובות אות ה') על פי המבואר בחמדת‬
      ‫אינו נפטר מעונש על הרצון‬                      ‫שלמה (הנזכר לעיל) שמה שהתורה פטרה את‬
                                                    ‫הנערה אין זה רק פטור מהענשה‪ ,‬אלא שחידשה‬
‫ולכאורה לפי שיטת הרמב"ם שהפטור של‬                   ‫תורה שמעשה הנעשה באונס אינו מתיחס לעושהו‪,‬‬
‫אונס הינו פטור מהענשה על מעשה הנעשה‬                 ‫ולכן גם כאשר התנאי לא התקיים מחמת אונס אין‬
‫באונס‪ ,‬אם כן פטור זה נכון לענין מעשה שנעשה‬
‫רק מתוך אילוץ וכפיה‪ ,‬אבל באם המעשה נעשה‬                        ‫כאן קיום לתנאי‪ ,‬וממילא הגט אינו גט‪.‬‬
   100   101   102   103   104   105   106   107   108   109   110