Page 105 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 105
קה משה 'ב גריש ' -א הלע מתנת
שיטת הרמב"ם :פטור מעונש [רבא חלק על רב הונא והוא סבר שמאחר והסיבה
שנבצר מראובן להופיע בזמן בבית דין הוא מחמת
אולם הרמב"ם (פרק כ' מהלכות סנהדרין הלכה האונס ,לכן אין לבטל את זכויותיו ,כי הרי התורה
ב') כתב "כל מי שעשה דבר שחייבין עליו מיתת בית
דין באונס ,אין בית דין ממיתין אותו ,ואף על פי שהיה פטרה את האנוס]".
מצווה שיהרג ואל יעבור ,אף על פי שחלל את השם
והוא אנוס ,אינו נהרג שנאמר ולנערה לא תעשה דבר, גם באנוס התנאי לא התקיים
זו אזהרה לבית דין שלא יענשו את האנוס" ,וכעין
זה ברמב"ם (ספר המצוות מצות לא תעשה רצ"ד) וגם כאן יש לתמוה כי הרי ביטול הזכויות הוא
"שהזהירנו מענוש האנוס על חטא שעשה אחר שהיה בגלל שראובן עצמו הוא זה שקבע שאם הוא לא
אנוס על מעשהו ,והוא אמרו יתעלה ולנערה לא יופיע זכויותיו יהיו בטלות ,ואין זה כלל במסגרת
תעשה דבר ,ובסנהדרין אמרו אנוס רחמנא פטריה, הענשה ,ואם כן מפני מה האונס מהוה סיבה לכך
שנאמר ולנערה לא תעשה דבר" ,ומשמע מדברי שנקבע שהזכויות לא יתבטלו ,אך למבואר שמכך
הרמב"ם שאף עשיה מתוך אונס מתיחסת לאנוס, שהתורה פטרה את העושה באונס למדו שמעשה
אלא שהתורה פטרה את האנוס מעונש ,כי אם אכן הנעשה באונס אינו מתיחס לעושה והרי זה כאילו
מעשה הנעשה באונס כלל אינו מתיחס לעושה, שהפעולה נעשית מאליה ,ממילא מובן שגם
מדוע צריך לכתוב אזהרה שבית דין לא יענישו אותו, כאן מאחר והסיבה שראובן לא הגיע בזמן לבית
והרי העשיה כלל לא מתיחסת אליו ,ואלא בהכרח הדין היה זה מחמת אונס ,ממילא אין זה מתייחס
שאף שעשה זאת באונס העשיה מתיחסת אליו לראובן ,ומפני כן אין כאן עילה לקבוע שהזכויות
אלא שהתורה פטרתו מעונש[ ,אך בקובץ שיעורים
(כתובות אות ו') הוכיח מדברי הרמב"ם הללו להיפך יתבטלו.
שמעשה הנעשה באונס אינו מתיחס לעושהו ,עיין
אונס בגיטין
שם].
רש"י במסכת כתובות (דף ג' עמוד א' ד"ה
התבאר שיש ב' גישות להבנת פטור אונס ,א. דמדאורייתא) כתב שגט שניתן עם תנאי והתנאי
שיטת הרמב"ם שהתורה לא הענישה על מעשה לא התקיים מחמת אונס הגט לא גט" ,שמצינו טענת
הנעשה באונס ,ב .האחרונים ביארו שמעשה אונס מן התורה שנאמר ולנערה לא תעשה דבר",
וגם על דברי רש"י הללו יש לתמוה מה ענין פטור
הנעשה באונס כלל לא מתיחס לעושה. מעונש ,לכך שהגט לא גט מחמת אי קיום התנאי,
וביאר זאת הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד (קובץ
כשיש עם האונס וגם הרצון שיעורים כתובות אות ה') על פי המבואר בחמדת
אינו נפטר מעונש על הרצון שלמה (הנזכר לעיל) שמה שהתורה פטרה את
הנערה אין זה רק פטור מהענשה ,אלא שחידשה
ולכאורה לפי שיטת הרמב"ם שהפטור של תורה שמעשה הנעשה באונס אינו מתיחס לעושהו,
אונס הינו פטור מהענשה על מעשה הנעשה ולכן גם כאשר התנאי לא התקיים מחמת אונס אין
באונס ,אם כן פטור זה נכון לענין מעשה שנעשה
רק מתוך אילוץ וכפיה ,אבל באם המעשה נעשה כאן קיום לתנאי ,וממילא הגט אינו גט.