Page 42 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'א גריש ‪' -‬ה הלע‬ ‫מתנת‬ ‫מב‬

‫היא הכינה כדרכה תבשיל בכדי לשולחו לרופא‪,‬‬ ‫והתברר שהיה היתר לבשל את האוכל ביום טוב‬
‫וכשמרן חזר מבית הכנסת הוא נחרד להיווכח‬ ‫לטובת האורחים לכן הוא יהיה פטור‪ ,‬הרי שהגאונים‬
‫שהרבנית נכשלה באיסור לבשל ביום טוב לנכרי‪,‬‬ ‫הנזכרים דימו את הנידונים ולמדו מהסוגיא במנחות‬
‫ועלה אז ברעיונו עצה לתקן את האיסור למפרע‪,‬‬ ‫לפטור את המבשל ביום טוב לצורך מחר ולאחר‬
‫בכך שהם יאכלו את התבשיל וממילא יתברר‬ ‫מכן הגיעו אליו אורחים וזאת למרות שהצורך‬
‫שהבישול לא היה לצורך גוי אלא לצורך יהודי‪ ,‬ומרן‬
‫הרבה לדון בזה אך הוא לא הגיע לכלל הכרעה‪ ,‬ורק‬ ‫לתבשיל התחדש רק לאחר פעולת הבישול‪.‬‬
‫לאחר שהם עלו לארץ הגיע לידו ספר בית הבחירה‬
‫למאירי ושם מתבאר שאכן אם יהודי יאכל את‬ ‫אפה ביום טוב לצורך גוי‬

‫התבשיל האיסור יתוקן‪.‬‬ ‫אמנם מרן הגרא"מ שך זצ"ל (אבי עזרי פרק א'‬
‫מהלכות יום טוב הלכה ט"ו) דן אודות מי שעבר על‬
‫ברר להניח‬ ‫האיסור לבשל ביום טוב לנכרי‪ ,‬האם הוא יתקן את‬
‫האיסור בכך שיהודי יאכל את התבשיל‪ ,‬ומתחילה‬
‫בשולחן ערוך (אורח חיים סימן שי"ט סעיף ג')‬ ‫פשט מרן זצ"ל את הספק מהסוגיא במנחות‬
‫נפסק שהבורר אוכל מפסולת שלא בכדי לאכול‬ ‫שנפסק בה להלכה כרבה שהעיקר זה המעשה‪,‬‬
‫מיד יעבור בזה על איסור בורר‪ ,‬והסתפק רבינו יוסף‬ ‫ואם כן הוא הדין במבשל לצורך גוי שאם לבסוף‬
‫חיים מבגדד (שו"ת רב פעלים חלק א' אורח חיים‬ ‫יהודי יאכל את התבשיל האיסור יתוקן וזאת מאחר‬
‫סימן י"ב) האם מי שעבר וברר שלא על מנת לאכול‬ ‫והתברר שהבישול היה לצורך ישראל‪ ,‬אך שוב‬
‫לאלתר יתקן את האיסור בכך שהוא יאכל מיד את‬ ‫חזר בו מרן זצ"ל ודחה שאין לדמות הנידונים כי‬
‫האוכל‪ ,‬ואם אכן הוא יתקן בכך את האיסור אם כן‬ ‫מאחר והבישול היה לצורך גוי ורק אחר כך ניתן‬
‫הוא אף יהיה מחויב לאכול מיד את מה שהוא ברר‬ ‫התבשיל לישראל כך שההיתר התחדש רק לאחר‬
‫מכן ממילא אין בזה בכדי לתקן את האיסור‪,‬‬
‫וזאת בכדי לתקן את האיסור‪.‬‬ ‫"דהאיסור לא יעקר בסיבה שהתהווה אחר כך"‪,‬‬
‫ודברי רבה שהעיקר זה המעשה נאמרו רק בפורס‬
‫והוא כתב שאין לדמות זאת למבואר במנחות‬ ‫מצודה שהתברר שבעת פריסת המצודה כבר היה‬
‫(דף ס"ד עמוד א') שהעיקר זה המעשה‪ ,‬כי שם‬ ‫בזה צורך חיוני בכדי להציל את התינוק שטבע בים‪,‬‬
‫כבר בעת המעשה היה תינוק בים‪ ,‬ולכן לסוברים‬ ‫אך בסוף דבריו הוכיח מרן זצ"ל מהמאירי (פסחים‬
‫שהעיקר זה המעשה יהיה פטור‪ ,‬אבל הבורר להניח‬ ‫דף מ"ו עמוד א') שאכן האיסור יתוקן בכך שיהודי‬
‫הרי בשעת המעשה היה זה איסור‪ ,‬ואם כן בזה‬
‫שאחר כך הוא יחליט לאכול לא יתוקן בזה העון‪,‬‬ ‫יאכל מהתבשיל‪.‬‬

‫ופנים חדשות באו לכאן‪.‬‬ ‫נידון זה לא היה אצל מרן זצ"ל רק כשאלה‬
‫עיונית תאורטית‪ ,‬אלא היה זה הלכה למעשה‬
‫סוף דבר‬ ‫בעקבות מה שאירע לרבנית ע"ה שבעודם‬
‫מתגוררים בעירה בסלוצק היא היתה מתפרנסת‬
‫נמצא שנחלקו האחרונים זצ"ל לשיטת רבה‬ ‫מהכנת תרופות לרופא‪ ,‬וכחלק מתפקידה היא‬
‫שסובר שהעיקר זה המעשה וגם אם הוא לא חישב‬ ‫היתה גם מכינה לרופא את האוכל‪ ,‬ובאחד מהחגים‬
‫לדבר היתר אך אם התברר שהיה צורך במעשיו‬
‫הוא יהיה פטור‪ ,‬האם יהיה היתר זה גם כאשר בעת‬