Page 39 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 39

‫לט‬  ‫משה‬  ‫'א גריש ‪' -‬ד הלע‬                      ‫מתנת‬

            ‫פטור מוחלט‬                                   ‫פסו סיכויי ההצלה‬

‫ומדברי מהרי"ל דיסקין מתבאר שבאופן כזה‬          ‫ולכן מבאר המהרי"ל דיסקין שהסוגיא במנחות‬
‫שעל פי דין חייבים לפרוס את המצודה להציל אזי‬    ‫עוסקת במקרה שכבר עבר זמן רב מאז נפילת‬
‫גם אם כוונתו של פורס המצודה היתה בכדי לצוד‬     ‫התינוק בים כך שבאופן נורמטיבי כבר פסו סיכוי‬
‫דגים למרות זאת הוא יהיה פטור אם עלה במצודתו‬    ‫ההצלה‪ ,‬וממילא במצב כזה כבר אין חיוב לפרוס‬
‫התינוק‪ ,‬וביותר מכך חכך המהרי"ל דיסקין לומר‬     ‫מצודה לנסות להציל את התינוק‪ ,‬ולכן מאחר וכבר‬
‫שאפילו אם הוא לא הצליח להציל את התינוק הוא‬     ‫אין חיוב להמשיך בפעולות ההצלה אם כן אם פרסו‬
‫יהיה פטור‪ ,‬וזאת מאחר והוא היה מחויב על פי דין‬  ‫מצודה שלא בכדי להציל את התינוק‪ ,‬והבלתי צפוי‬
‫לפרוס את המצודה בכדי לנסות להציל את התינוק‪,‬‬    ‫קרה וביחד עם הדגים עלה מהים גם התינוק‪ ,‬באופן‬
‫והרי אילו הוא היה שואל רב אם לעשות זאת היה‬     ‫כזה דנו בגמרא האם לחייב את פורס המצודה על‬
‫הרב מורה לו לפרוס את המצודה ממילא לא שייך‬      ‫צידת הדגים‪ ,‬וזאת מאחר ובעת הזאת הוא כבר לא‬
‫להשית עוון על העושה כן‪ ,‬וזאת גם אם הוא לא‬      ‫היה מחויב לפרוס את המצודה בכדי לנסות להציל‬

         ‫עשה זאת מתוך רצון להציל את התינוק‪.‬‬                                       ‫את התינוק‪.‬‬

                               ‫ששון ינוקה מעוון‬

‫ולדברי המהרי"ל דיסקין מסתבר שלא יהיה לששון עוון על כך שהוא נסע ברכב‬
‫בשבת‪ ,‬וזאת למרות שניסיונות ההצלה כשלו ואמו נפטרה‪ ,‬אך מכיון שהתברר שהנסיעה‬
‫ברכב היתה נצרכת לנסיונות ההצלה‪ ,‬ממילא אין כל סיבה להשית על ששון עוון על כך‬

                                                                  ‫שהוא נסע ברכב לבית אמו‪.‬‬

‫לנקות אותו מעוון‪ ,‬כי הרי הוא כלל לא היה מחויב‬                 ‫לא ידע‬
                          ‫לבוא לבקר את אמו‪.‬‬
                                               ‫אך יתכן שסברת המהרי"ל דיסקין רלוונטית‬
              ‫אילו ידע‬                         ‫רק במקרה שפורס המצודה היה מודע לכך שטבע‬
                                               ‫תינוק בים ומחמת ידיעה זו הוא היה מחויב לפרוס‬
‫ואולי למרות שששון לא היה מודע למצב של‬          ‫מצודה‪ ,‬ולכן גם אם הוא פרס את המצודה שלא‬
‫אמו‪ ,‬אך מאחר ואכן אמו היתה במצוקה כך שאילו‬     ‫מתוך רצון לנסות להציל את התינוק אך כיון‬
‫ששון היה מודע למצב הוא היה מחויב לבוא לבית‬     ‫שהוא היה מחויב לפרוס את המצודה לכן הוא‬
‫אמו‪ ,‬אם כן למרות שששון כלל לא היה מודע לכך‪,‬‬
‫אך מכיון שהנסיעה היתה מוכרחת‪ ,‬תהיה סברת‬                                           ‫יהיה פטור‪.‬‬
‫המהרי"ל דיסקין רלוונטית גם באופן כזה‪ ,‬כי אין‬
‫אנו דנים את המחויבות לפי ידיעת האדם אלא לפי‬    ‫אבל ששון שבעת נסיעתו ברכב לבקר את אמו‬
‫המצב האמיתי‪ ,‬והמציאות הרי היתה שששון היה‬       ‫לא העלה כלל על דעתו את אשר צפוי לו‪ ,‬ואם כן‬
                                               ‫הרי הוא כלל לא היה מחויב לבוא לבקר את אמו‪,‬‬
              ‫מוכרח לנסוע לבקר את אמו‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬   ‫וממילא אם ניסיונות ההצלה כשלו אין כל סיבה‬
   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44