Page 44 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 44
משה 'א גריש ' -ו הלע מתנת מד
שנוי במחלוקת רבה ורבא ,או שמאחר והצורך פעולת הבישול ,וזאת כיון שבשעת הבישול עדיין
התחדש רק לאחר תום הבישול ממילא הן לרבא החולה לא היה זקוק לתבשיל.
והן לרבה המבשל לא ינוקה מעוון. והוכחה זו היא תמיהה גדולה על אלו שלא חילקו
בין הנידונים וסברו שגם צורך שהתחדש לאחר גמר
וכן דנו האחרונים לדברי רב חסדא הסובר
שהמבשל ביום טוב לצורך מחר חייב ,האם המעשה פוטר ,וצ"ע.
באופן שלאחר מכן הגיעו אליו אורחים והתברר
שיש לתבשיל שימוש ביום טוב ,האם מחמת כן סיכום
הוא יפטר ,ובדומה לזה התחבט מרן הגרא"מ שך
אודות המבשל ביום טוב לנכרי האם יועיל לתקן המבשל בשבת ללא כל היתר ולאחר מכן
נמצא חולה שזקוק לאוכל ,אם החולה כבר היה
את האיסור בכך שיהודי יאכל את התבשיל. זקוק לאוכל בעת הבישול יהיה דין המבשל שנוי
במחלוקת רבה ורבא האם העיקר זה המעשה או
ובזה יוכרע גם דינו של שמואל הכהן שחצה
את בית הקברות ואחר כך התברר שמחמת כן שהעיקר זה המחשבה.
הוא ניצל ,ודנו האם בגין כך הוא יטוהר מעוונו,
ודין זה תלוי במחלוקת הפוסקים האם העיקר זה אבל אם רק לאחר תום הבישול נזקק החולה
המעשה גם לגבי מצב שהתחדש לאחר העשייה. לתבשיל נחלקו גדולי עולם האם גם אופן זה
עלה ו'
כתיבת קמיע בשבת
מעשה בנערה ששתתה כוס רעל בליל שבת וחייה
היו בסכנה ,והמקובל האלוקי הרש"ש זיע"א כתב עבורה
בשבת קמיע ,ומיד כשנתנו לנערה את הקמיע היא
הקיאה את הסם וחייה ניצלו ,ויהי בבוקר ופשטה בכל
העיר השמועה שהרש"ש כתב קמיע בשבת ,ולעזה כל
המדינה לאמר שהמקובל האלוקי הרש"ש זיע"א חילל
את השבת שלא כדת ,והוא טען כנגדם שפיקוח נפש
דוחה את השבת[ ,המעשה הובא בספר שרשי השמות
(אות פ' סי' מ' עמ' תע"ב) ,והוא כותב שם שהוא שמע
את סיפור הדברים מפי הרש"ש זיע"א].
