Page 49 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 49
מט משה 'א גריש ' -ז עלה מתנת
התהיות הינן:
א .האם מאחר ובין כך ובין כך היה גבי נוהג ברכבו בשבת ,ממילא מה שבמקרה
הזדמן לידו הצלת נפשות לא יהיה בזה בכדי להקל מעונשו על חילול השבת ,או
שמאחר וסוף דבר נסיעה זו היתה נצרכת למטרת פיקוח נפש אם כן לא היה זה
כלל חילול שבת ,וממילא גבי לא יענש על כך.
ב .באם אכן גבי לא יענש על נסיעה זו ,האם ההיתר הוא רק מהרגע שהזוג נכנס
לרכב ,או שמאחר והתברר שכל הנסיעה היתה נצרכת בכדי להציל את רבי דוד,
אם כן גבי לא יענש על כל הנסיעה.
ג .כמו כן יש לדון האם התשובה תהיה שונה במקרה שהתברר שרבי דוד רק דימה
שהוא בעיצומו של התקף לב ,אך האמת שהוא כלל לא היה במצב של סכנה ,האם
למרות זאת מאחר ולפי אומד הדעת של רבי דוד הוא היה נתון במצב המתיר לו
לעשות מלאכה בשבת ,אם כן גם אם התברר שהיתה זו הערכה מוטעית אין בכך
כל סיבה לבטל את ההיתר לעשות מלאכה בשבת ,או שמאחר והתברר שרבי דוד
טעה ובאמת הוא כלל לא היה נתון במצב של סכנה ממילא אין כל סיבה להקל
בעונשו של גבי.
על פי המבואר עד כאן ננסה לענות על התהיות:
(פרק ב' מהלכות שבת הלכה ט"ז) שלהלכה מבואר ביומא (דף פ"ד עמוד ב') שהעוסק
העיקר זה המעשה אם כן מאחר והתברר שהנסיעה בהצלת נפשות הרי זה משובח גם אם הוא כיוון
היתה נצרכת להצלתו של רבי דוד ממילא גבי גם למטרה נוספת ,כך שמאחר וגבי הסיע ברכבו
ינוקה מעוון ,אבל לשיטת הראב"ד (בהשגות את רבי דוד לבית החולים ממילא גם אם היתה לו
שם) ולשיטת האור זרוע (הלכות שבת סימן נ"ד)
שהעיקר זה המחשבה ,גבי לא ינוקה מעוון על מטרה נוספת בנסיעה לא יהיה לו בזה כל עוון.
הנסיעה מביתו ועד המקום שם מצא את רבי דוד
אמנם לגבי הנסיעה מביתו של גבי עד המקום
ורעיתו ,כי נסיעה זו היתה מתוך מחשבת און. שם פגש בבני הזוג ,נסיעה שהיתה מתוך מחשבת
איסור ,כי הרי עדיין גבי לא היה מודע לכך שרבי
התחדשות דוד זקוק לעזרה ,אלא שאחר כך התברר לו
שנסיעה זו היתה חיונית לצורך הצלתו של רבי דוד,
והתבאר לעיל (עלה ה') שיש אומרים שרק אם ממילא נידון זה מקושר למחלוקת של רבה ורבא
בשעת המעשה היה כבר צורך בפעולת ההצלה רק (מנחות דף ס"ד עוד א') האם העיקר זה המעשה
אז יפטר העושה ,אבל אם הצורך התחדש רק אחר או העיקר זה המחשבה ,כך שלשיטת הרמב"ם