Page 46 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 46
משה 'א גריש ' -ו הלע מתנת מו
לכתוב קמיע בשבת אבל אם פעולת ההצלה הועילה לסיכום:
ינוקה הכותב מעון ,וזאת מחמת שהתברר שמעשיו
הועילו ,ומכיון שהעיקר זה המעשה ולא המחשבה החיד"א התחבט האם מותר לחלל שבת לצורך
הצלת חולה באמצעות רפואה על טבעית ככתיבת
לכן כותב הקמיע ינוקה מעון. קמיע ,וכתב החיד"א שאף אם אסור מלכתחילה
כתיבת קויטל בשבת
מעשה בעיר זלאטשוב שהיה שם חולה מסוכן,
ואחד הדיינים שם התיר לכתוב בשבת באמצעות גוי
מכתב ולשולחו לעיר בראד בכדי לבקש מהגאון הקדוש
השר שלום מבעלז שיעתיר עבור החולה ,וכשהגאון ר'
שלמה קלוגר זצ"ל אב"ד בראד שמע מכך הוא הקפיד
מאד על הדיין ,ופסל את הדיין מלהורות[ ,עיין בזה
בשו"ת ובחרת בחיים (סימן פ"ז) להגאון רבי שלמה קלוגר
זצ"ל שהובא שם המכתב שהוא כתב לקהילת זלאטשוב
כנגד הדיין שהתיר לכתוב ולשלוח את האגרת בשבת].
ומספר הגאון רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון זצ"ל
(שו"ת מהרש"ם חלק ג' סימן רכ"ה) שכאשר הגיע ביום השבת
המכתב להגאון הקדוש השר שלום מבעלז זצ"ל הוא
התבטא שעכשיו הוא מחויב להתאמץ שישיג החולה
רפואה בכדי שחלילה לא ייגרם בגינו חילול שבת,
ומסיים המהרש"ם שאכן כן היה שהחולה הבריא.
וככל ההשתדלויות בהצלת נפשות שהמתעסק בזה דאגת הרבי
לא חילל את השבת גם אם לבסוף הם לא הועילו,
וכמבואר בשולחן ערוך (אורח חיים סימן שכ"ח סעיף ושיחתם של תלמידי חכמים צריכה תלמוד,
ט"ו) "אמדוהו [התבוננו במחלתו ושיערו] הרופאים מדוע חש השר שלום מבעלז זצ"ל אחריות לדאוג
שצריך גרוגרת אחת ,ורצו עשרה והביאו לו כל אחד שתועיל תפילתו לרפאות את החולה ,והרי אם
גרוגרת ,כולם פטורים ויש להם שכר טוב מאת ה', הוא סבר שמותר לחלל שבת בשביל לשלוח
אפילו הבריא בראשונה" ,כלומר שלמרות שהחולה קויטל [פיתקה] לצדיק שיתפלל על החולה ,אם כן
גם אם התפלה לא תועיל אין בזה כל סרח איסור,
