Page 41 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 41

‫מא‬  ‫משה‬  ‫'א גריש ‪' -‬ה הלע‬                      ‫מתנת‬

‫מעוון בגלל הצורך של החולה שהתחדש לאחר‬          ‫שנחלקו לגבי הפורס מצודה להעלות דגים והעלה‬
                                 ‫תום הבישול‪.‬‬   ‫תינוק האם העיקר זה המחשבה‪ ,‬ומאחר והוא‬
                                               ‫לא פרס את המצודה לצורך הצלת התינוק אלא‬
      ‫אפה ביום טוב לצורך מחר‬                   ‫בכדי לצוד דגים לכן הוא יהיה חייב‪ ,‬או שהעיקר‬
                                               ‫זה המעשה ומכיון שהפעולה של פריסת המצודה‬
‫בגמרא פסחים (דף מ"ו עמוד ב') "איתמר‪,‬‬           ‫היתה חיונית לצורך הצלת התינוק ממילא הפורס‬
‫האופה מיום טוב לחול‪ ,‬רב חסדא אמר לוקה [כי‬      ‫יהיה פטור‪ ,‬ולהלכה הרמב"ם (פרק ב' מהלכות‬
‫התורה התירה לאפות ביום טוב רק לצורך החג]‪,‬‬      ‫שבת הלכה ט"ז) פסק שיהיה פטור כיון שהעיקר זה‬
‫רבה אמר אינו לוקה‪[ ,‬ומבארת הגמרא שהטעם ש]‬      ‫המעשה‪ ,‬ואילו הראב"ד פסק שחייב כי העיקר זה‬
‫רב חסדא אמר לוקה‪ ,‬לא אמרינן הואיל ומיקלעי‬      ‫המחשבה‪ ,‬וכן פסק האור זרוע (הלכות שבת סימן‬
‫ליה אורחים חזי ליה‪ ,‬רבה אמר אינו לוקה‪ ,‬אמרינן‬  ‫נ"ד)‪ ,‬וכך גם יהיה הדין לגבי המבשל בשבת והתברר‬
‫הואיל [רבה פוטר את האופה מחמת שיתכן שיהיה‬      ‫אחר כך שהתבשיליג וו נצרך לחולה‪ ,‬שמאחר‬
‫למאפה שימוש בחג‪ ,‬וזאת באם לפתע יבואו אליו‬      ‫והמחשבה היתה מחשבת עוון לבשל בשבת אלא‬
‫אורחים והוא יתן להם מהמאפים‪ ,‬אבל רב חסדא‬       ‫שאחר כך התברר שהמעשה היה חיוני לצורך הצלת‬
‫חולק וסובר שאין לפטור את האופה מחמת זאת‬        ‫נפשות‪ ,‬לכן גם בזה לרמב"ם יהיה פטור כי העיקר‬
‫שאולי יבואו אורחים]"‪ ,‬והסתפק הגאון רבי זאב‬     ‫זה המעשה‪ ,‬ואילו לראב"ד ולאור זרוע יהיה חייב כי‬
‫פראנק זצ"ל (תולדות זאב פסחים דף מ"ו עמוד‬
‫ב') האם באופן שאכן יגיעו אורחים יודה רב חסדא‬                              ‫העיקר זה המחשבה‪.‬‬
‫שהאופה יהיה פטור‪ ,‬כי יתכן שרק באופן שלא‬
‫הגיעו אורחים אז רב חסדא סובר שהאופה לא‬                  ‫ההבדל בהתחדשות‬
‫יפטר מחמת האפשרות התאורטית שיבואו אליו‬
‫אורחים‪ ,‬אבל אם אכן לבסוף הגיעו אליו אורחים‬     ‫אך שוב טען הגאון ר' שמעיה קטאריווס זצ"ל‬
‫אף רב חסדא יסבור שפטור‪ ,‬והגאון רבי זאב זצ"ל‬    ‫שאין לדמות הנידונים‪ ,‬וזאת מאחר ובשעה שהוא‬
‫הציע את ספיקו לפני גאוני הדור‪ ,‬אחיו רבה של‬     ‫בישל בשבת עדיין החולה לא היה נצרך לתבשיל‪,‬‬
‫ירושלים הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל‪ ,‬והגאון‬   ‫ורק אחר כך נמצא חולה שזקוק לתבשיל‪ ,‬לכן‬
‫רבי משה מרדכי עפשטיין זצ"ל ראש ישיבת חברון‪,‬‬    ‫באופן כזה לכל הדעות יהיה חייב‪ ,‬כי המעשה נגמר‬
‫וכן הגאון ר' אברהם אהרן בורשטיין זצ"ל גאב"ד‬    ‫באיסור‪ ,‬וזאת בשונה מפורס מצודה להעלות דגים‬
                                               ‫והעלה תינוק שהתברר שבעת פריסת המצודה‬
                                     ‫מטאוריג‪.‬‬  ‫היה כבר מצב של פיקוח נפש‪ ,‬והסכים עמו המחבר‬

‫וכל אותם גאונים פשטו את הספק מהסוגיא‬                                ‫הגאון רבי יהודה נגאר זצ"ל‪.‬‬
‫במנחות (דף ס"ד עמוד א') שנחלקו רבה ורבא האם‬
‫העיקר זה המעשה או העיקר זה המחשבה‪ ,‬וכן הדין‬    ‫גם באמרי בינה (דיני יום טוב סוף סימן ג')‬
‫לגבי המבשל ביום טוב לצורך ימות החול ואחר כך‬    ‫כתב לחלק שאם התברר שהחולה כבר היה זקוק‬
‫הגיעו אורחים‪ ,‬שאם העיקר זה המחשבה המבשל‬        ‫לתבשיל בעת שבישלו אותו אז יפטר המבשל‪,‬‬
‫יהיה חייב כי הרי הבישול נעשה מתוך מחשבת‬        ‫וזאת כיון שהעיקר זה המעשה‪ ,‬אבל באם בעת‬
‫איסור‪ ,‬אך אם העיקר זה המעשה אם כן מאחר‬         ‫שבישלו את התבשיל עדיין החולה לא היה זקוק‬
                                               ‫לזה ונגמר הבישול באיסור‪ ,‬לא ינוקה המבשל‬
   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46