Page 37 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 37

‫לז‬  ‫משה‬  ‫'א גריש ‪' -‬ג הלע‬                        ‫מתנת‬

          ‫פשוט ולא חידוש‬                         ‫עמוד א') והרב הקריא בקול את הכתוב שם‪,‬‬
                                                 ‫"איתמר שמע שטבע תינוק בים ופרש מצודה‬
‫ובצאן קדשים (מנחות דף ס"ד עמוד א') השיג‬          ‫להעלות דגים‪ ,‬והעלה דגים חייב" הרי שמפורש‬
‫על רש"י שאין בזה כל חידוש‪ ,‬כי הרי בודאי כן הדין‬  ‫בגמרא שלמרות שפריסת המצודה היתה נצרכת‬
‫שאם פורס המצודה לא כיון כלל להצלת התינוק‬         ‫לניסיונות ההצלה‪ ,‬אבל אם ניסיון ההצלה כשל‬
‫אלא לצוד דגים והוא גם לא הצליח לצוד דגים‬         ‫ובחכה עלו רק דגים‪ ,‬יהיה פורס המצודה חייב‪,‬‬
‫הוא יהיה חייב‪ ,‬וכתב שמפני כן הרמב"ם (פרק ב'‬      ‫וזאת מכיון שפורס המצודה התכוין לצוד דגים‪ ,‬ואף‬
‫מהלכות שבת הלכה ט"ז) שהעתיק את הדינים‬            ‫שאם פורס המצודה היה מצליח להציל את התינוק‬
‫שהוזכרו בבריתא‪ ,‬השמיט שם את ההלכה לגבי‬           ‫הוא היה פטור‪ ,‬אבל אם ניסיון ההצלה כשלו יהיה‬
‫הפורס מצודה לצוד דגים וצד דגים‪ ,‬כי היא הלכה‬
                                                                 ‫הפורס חייב על פריסת המצודה‪.‬‬
                                      ‫פשוטה‪.‬‬
                                                         ‫החידוש של רבה ורבא‬
              ‫המסקנה‬
                                                 ‫ושם בגמרא נחלקו רבה ורבא בדין הפורס‬
‫הוי אומר שלמרות שהמתעסקים בפעולות‬                ‫מצודה לצוד דגים והעלה תינוק‪ ,‬ולפי הביאור‬
‫ההצלה לשם שמים יקבלו שכר מאת ה' בין אם‬           ‫הראשון בגמרא מחלוקתם היא רק באופן שהפורס‬
‫פעולות ההצלה צלחו ובין אם פעולות ההצלה לא‬        ‫שמע שנפל תינוק לים‪ ,‬ואילו לפי הביאור השני‬
‫נשאו פרי‪ ,‬אבל מי שכלל לא התכוין להצלת נפשות‪,‬‬     ‫המחלוקת היא גם באופן שהפורס לא שמע‬
‫אלא שבמקרה התברר שפעולתו היתה נצרכת לצורך‬        ‫שנפל תינוק לים‪ ,‬והקשה רש"י (ד"ה לאו היינו‬
‫הצלת נפשות‪ ,‬בכגון זאת אם הפעולה היתה לתועלת‬      ‫פלוגתייהו) לפי הביאור השני שהמחלוקת היא גם‬
‫יהיה דינו שנוי במחלוקת הרמב"ם הראב"ד האם‬         ‫באופן שהפורס לא שמע שנפל תינוק לים אם כן‬
‫העיקר זה המעשה או העיקר זה המחשבה‪ ,‬אבל אם‬        ‫מדוע המחלוקת נשנתה על אופן שהפורס שמע‬
‫פעולתו לא צלחה לכל הדעות עוונו בידו‪ ,‬והעובדה‬     ‫שנפל תינוק לים‪ ,‬וביאר רש"י שאף שהוא הדין‬
‫שבכדי לנסות להציל את החולה היה היתר לעשות‬        ‫גם אם הפורס לא שמע‪" ,‬והאי דנקט שמע [ומה‬
‫זאת אין בזה די בכדי לטהר את השרץ‪ ,‬כי פעולת‬       ‫שהמחלוקת נשנתה באופן ששמע]‪ ,‬לאשמועינן‬
‫הצלה שלא נעשתה בכדי להציל ולא הצליחה להציל‬       ‫דאפילו שמע כי העלה דגים בלא תינוק חייב"‪,‬‬
                                                 ‫שבתחילת הבריתא כתוב שאם פרס מצודה‬
                 ‫אינה פוטרת את החוטא מעונשו‪.‬‬     ‫להעלות דגים והעלה דגים יהיה חייב‪ ,‬וחידשו רבה‬
                                                 ‫ורבא שבאופן כזה שהפורס התכוין לצוד דגים ואכן‬
‫וכן הוא בשמירת שבת כהלכתה (פרק מ"א‬               ‫הוא הצליח לצוד רק דגים הוא יהיה חייב‪ ,‬וזאת‬
‫הערה פ"ד) "ושמעתי מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל‬          ‫למרות שהוא שמע שנפל תינוק לים‪ ,‬אך כיון שהוא‬
‫דעבריין המדליק פנס מפני שמזלזל בשבת קודש‪,‬‬        ‫התכוין לצוד דגים הוא יהיה חייב‪ ,‬וזאת למרות‬
‫אם נתברר לו אחר כך שלא הציל כלום‪ ,‬יתכן דחשיב‬     ‫שאילו הוא היה מצליח להעלות את התינוק הוא‬
‫מחלל שבת‪ ,‬כיון דלא עשה מפני שמותר לעשות‬          ‫היה פטור לדעת רבה‪ ,‬אך כיון שהוא לא הצליח‬
‫כן בשבת‪ ,‬וגם למעשה לא הציל כלום‪ ,‬מה שאין כן‬
‫שומר שבת‪ ,‬ודאי יקבל שכר על ההדלקה אף אם‬                          ‫לצוד את התינוק הוא יהיה חייב‪.‬‬

                       ‫נתברר שלא הציל כלום"‪.‬‬
   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42