Page 35 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 35

‫לה‬  ‫משה‬  ‫'א גריש ‪' -‬ג הלע‬                      ‫מתנת‬

‫לצורך פיקוח נפש‪ ,‬אבל אכילת בשר כשר הינו‬        ‫שהתברר שהמעשה היה חיוני להצלת נפשות‪,‬‬
                      ‫מעשה המותר בהחלט‪.‬‬        ‫אך כיון שהוא חישב לתועלת אחרת לכן סבור‬
                                               ‫רבא שהוא חייב מלקות על מעשה זה‪ ,‬כי ביסודו‬
‫ועיין להלן (עלה י"ד) מה שנוסיף עוד לבאר לפי‬    ‫מעשה זה הינו מעשה איסור ולא הותר אלא‬
                      ‫דברי הרש"ש והחזון איש‪.‬‬

                                                        ‫עלה ג'‬

              ‫ניסיון נפל‬

    ‫בעלה א' ובעלה ב' עסקנו במקרה שהתברר‬
    ‫שפעולה שנעשתה מתוך מחשבת איסור הצילה‬
    ‫נפשות‪ ,‬אך מה יהיה הדין אם בפועל פעולת ההצלה לא‬
    ‫הועילה‪ ,‬על זאת התדיינו בבית משפחת אלמזור בימי‬

                       ‫האבל על אמם שמחה מנוחתה עדן‪.‬‬

    ‫ששון אלמזור היה נוהג מידי שבת בשבתו לבקר‬
    ‫את אמו שמחה‪ ,‬באחת השבתות הגיע ששון לבקר את‬
    ‫אמו ברכבו*‪ ,‬וכשהוא הגיע לבית אמו הוא מצא אותה‬
    ‫שרועה על ריצפת הבית‪ ,‬ששון מיהר להזעיק את כוחות‬
    ‫ההצלה‪ ,‬אך נסיונות ההצלה כשלו‪ ,‬ושמחה אלמזור‬

                 ‫השיבה את נשמתה לבוראה‪ .‬ת‪ .‬נ‪ .‬צ‪ .‬ב‪ .‬ה‪.‬‬

‫הרי זה משובח"‪ ,‬הרי שמרן משבח את כל מי שהיה‬                ‫הרי זה משובח‬
                            ‫זריז בהצלת נפשות‪.‬‬
                                               ‫בין הבאים לנחם בימי השבעה היה גם רב‬
        ‫יש להם שכר טוב מה'‬                     ‫השכונה‪ .‬ששון‪ ,‬שבימי האבל היה בהרהורי תשובה‬
                                               ‫פנה אל הרב ושאלו האם הוא עבר עבירה בכך‬
‫אבל ששון לא הרפה ותהה בקול שאולי דברי‬          ‫שהוא חייג למד"א בשבת‪ ,‬הרב פתח את השולחן‬
‫מרן לא נאמרו אלא כאשר מלאכת הצלת הנפשות‬        ‫ערוך (אורח חיים סימן שכ"ח סעיף י"ג) והקריא את‬
‫הסתיימה בהצלחה‪ ,‬אבל אולי בכגון זאת שלמרבה‬      ‫הכתוב "כל הזריז לחלל שבת בדבר שיש בו סכנה‬

‫*	 וכבר פגשתי ביהודים שומרי מסורת שמשתדלים שלא לנוע ברכבם בשבת‪ ,‬אבל בשביל לבקר את ההורים הם נוסעים כי הם חפצים‬
               ‫לכבד את ההורים‪ ,‬והם לא יודעים שמצוה זו הינה מצוה הבאה בעבירה וגדול עוונם מנשוא‪ ,‬והוא רחום יכפר עוון‪.‬‬
   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40