Page 40 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 40
משה 'א גריש ' -ה הלע מתנת מ
עלה ה'
סוף מחשבה במעשה תחילה
שמואל כהן יצא עם חבריו לטיול בצפון הארץ,
לקראת ערב כשהקבוצה היתה כבר עייפה הם התקרבו
אל סיום המסלול אך לפתע הם הבחינו שהדרך עוברת
בסמוך לבית הקברות ,כך ששמואל הכהן לא יוכל
להמשיך בדרך והוא יאלץ לעשות עיקוף ,שמואל לא
שלט על יצרו והוא מצא ק"נ טעמים להתיר את ההליכה
דרך בית הקברות ,עם הגעתם ליעד שמואל חש שלא
בטוב והוא התעלף ,בקרבת מקום שהו כמה בחורים
שהתמחו בעזרה ראשונה והם החישו לשמואל סיוע
מציל חיים.
עתה תוהה שמואל האם מאחר והתברר שקיצור הדרך היה חיוני להצלת חייו
מפני כן הוא ינוקה מעון על כך שהוא הלך דרך בית הקברות.
בעת פריסת המצודה היה זה מעשה חיוני להצלת גם נידון זה דומה ביסודו למחלוקת רבה ורבא
התינוק. (מנחות דף ס"ד עמוד א') אם העיקר זה המעשה או
העיקר זה המחשבה ,כי אם העיקר זה המעשה אם
בשעת הבישול בישל בשאט נפש כן אף שמואל כהן לא עשה מעשה איסור כי הרי
התברר שההליכה דרך בית הקברות היתה נצרכת
בספר למודי ה' (לימוד ר"ג) להגאון רבי יהודה להצלת חיו ,אבל אם העיקר זה המחשבה הרי
נגאר זצ"ל [מחכמי תוניס לפני למעלה ממאתים שמואל כהן הלך דרך בית הקברות מתוך מחשבת
שנים] הציג נידון כעין זה מהגאון רבי שמעיה עוון ,אך יש חילוק מהותי בין הנידונים ,כי במקרה
קטאריווס זצ"ל ,אודות יהודי שבישל בשבת זה הצורך בהצלה התעורר לאחר שכבר נעשה
בשאט נפש ,ולאחר גמר הבישול נודע שהתבשיל החטא כאשר שמואל כהן כרבר הלך דרך בית
חיוני לחולה מסוכן לצורך הצלת חייו ,והסתפק הקברות ,ויתכן שלא ניתן לחפות רטרואקטיבית על
הגאון ר' שמעיה קטאריווס זצ"ל האם מאחר מעשה שהיה בעת ההיא מעשה איסור בגין היתר
והתברר שהתבשיל היה נצרך לצורך פיקוח נפש הלכתי שהתעורר לאחר זמן ,וזאת בשונה מהפורס
ממילא המבשל ינוקה מעוון ,והוא קישר נידון זה מצודה להעלות דגים והעלה תינוק שהתברר שכבר
למחלוקתם של רבה ורבא (מנחות דף ס"ד עמוד א')