Page 38 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 38
משה 'א גריש ' -ד הלע מתנת לח
עלה ד'
נספח :משנת המהרי"ל דיסקין
חוב קדוש
בעלה הקודם דנו אודות ששון שנסע בשבת ברכבו לבקר את אמו
וכשהוא הגיע לביתה הוא מצא אותה שרועה על הרצפה ,מיד הוא הזמין את
כוחות ההצלה ,אך הם נאלצו לקבוע את מותה ,והסקנו שלמרות שהתברר
שהיה מותר לששון לנסוע בשבת לבית אמו מכיון שאמו היתה במצוקה,
ואילו ששון היה מודע לכך והוא היה נוסע מתוך מטרה לסייע לאמו היה לו
על כך שכר טוב מאת ה' ,אך מאחר וששון לא היה מודע לכך שאמו במצוקה
והוא נסע לבקר את אמו במחשבה שהוא מחלל שבת ,לכן כאשר התברר
שפעולות ההצלה לא הועילו ,ממילא נסיעתו של ששון תחשב לו לעוון,
הרחמן יצילנו ,וסמכנו יתדתנו מהסוגיא במנחות (דף ס"ד עמוד א').
אפילו אם הוא לא הצליח להעלות את התינוק ,וזאת אמנם בשו"ת מהרי"ל דיסקין (תקנת עגונות
אף אם פורס המצודה כלל וכלל לא כיון לנסות סימן מ"ב אות ל"א) הרבה לתמוה על רבא הסובר
להציל את התינוק ,אך מאחר וכחלק מניסיונות במנחות (דף ס"ד עמוד א') שאם נפל תינוק לים
ההצלה מחויבים לפרוס מצודה ולנסות להעלות והוא פרס מצודה בכדי לצוד דגים והעלה תינוק
את התינוק מהים ,אם כן במצב זה פריסת המצודה ודגים חייב ,והיאך יתכן כזאת והרי מכיון שנפל
הינו מעשה המחויב על פי דין ,וממילא אין כל עילה תינוק לים יש חיוב הלכתי לפרוס מצודה בכדי לנסות
להשית עוון על העושה זאת ,כי הרי סוף דבר הוא ולהציל את התינוק ,ואם כן גם אם פורס המצודה
ביצע מעשה שהתורה מחייבת אותו לעשותו ,ולו לא כיון לכך מדוע שיהיה בידו עוון ,והרי הוא היה
הוא היה שואל רב אם לפרוס מצודה הרי ודאי מחויב על פי דין לפרוס את המצודה ,ואילו הוא היה
שההוראה היתה לפרוס מצודה ,ואם כן ודאי שאין שואל מורה הוראה האם לפרוס את המצודה הרי
הרב היה מורה לו שהוא מחויב לעשות כן ,ואם כן
זה מעשה עבירה. בלתי הגיוני להשית עוון על מעשה שמבצעו היה
ובקוצר ,הצלת נפשות איננה רק היתר הלכתי מחויב לעשותו.
לעשות מלאכה בשבת ,אלא כאשר יש צורך לעשות
מלאכה בשבת בגין הצלת נפשות יש חיוב הלכתי כיון לצוד דגים והעלה רק דגים
לעשות כל השתדלות אפשרית בכדי להושיע את
הזקוק לעזרה ,ומפני כן טוען המהרי"ל דיסקין שלא והוסיף המהרי"ל דיסקין וטען שמסתבר מאד
יתכן לחייב על מעשה שעל פי דין חייבים לעשותו רק שאם נפל תינוק לים יהיה פורס המצודה פטור לא
רק אם לבסוף הוא הצליח להציל את התינוק ,אלא
מפני שהעושה כיוון בזה למטרה שונה.