Page 36 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 36

‫משה‬  ‫'א גריש ‪' -‬ג הלע‬                          ‫מתנת‬  ‫לו‬

‫הלכה ט"ז) האם העיקר זה המחשבה או העיקר זה‬      ‫הצער החולה נפטרה באופן כזה לא שיבח מרן את‬
‫המעשה‪ ,‬ולשיטת הראב"ד שהעיקר זה המחשבה‬                             ‫זה שחילל שבת ללא תועלת‪.‬‬
‫ברור שלא תהיה שום משמעות לכך שהתברר‬
‫שהנסיעה ברכב היתה חיונית‪ ,‬כי הרי הכונה בנסיעה‬  ‫הרב עשה עצמו כלא שומע והמשיך לקרוא‬
‫לא היתה לצורך הצלת נפשות‪ ,‬והעיקר זה המחשבה‬     ‫בשולחן ערוך (סעיף ט"ו) "אמדוהו [התבוננו‬
‫ולא המעשה‪ ,‬אבל לשיטת הרמב"ם שהולכים אחר‬        ‫במחלתו ושיערו] הרופאים שצריך גרוגרת אחת‪,‬‬
‫המעשה ולא אחר הכונה‪ ,‬אם כן אילו כוחות ההצלה‬    ‫ורצו עשרה והביאו לו כל אחד גרוגרת‪ ,‬כולם פטורים‬
‫היו מצליחים להציל את שמחה היה זה נזקף לזכותו‬   ‫ויש להם שכר טוב מאת ה'‪ ,‬אפילו הבריא בראשונה"‪,‬‬
‫של בנה ששון כי התברר רטרואקטיבית שהנסיעה‬       ‫כלומר שלמרות שהחולה היה זקוק רק לתאנה אחת‪,‬‬
‫היתה חיונית לצורך הצלת נפשות‪ ,‬וממילא ששון‬      ‫אבל גם אם עשרה אנשים מיהרו לקצור לחולה‬
‫היה מנוקה מעוון‪ ,‬אבל מכיון שבפועל פעולות‬       ‫תאנים‪ ,‬כך שתשע תאנים היו מיותרות‪ ,‬עם זאת יש‬
‫ההצלה לא צלחו‪ ,‬כך שלא היתה כל תועלת בנסיעה‬     ‫להם שכר טוב מאת ה'‪ ,‬מכאן אנו למדים שגם אם‬
‫בשבת‪ ,‬ממילא במקרה כזה לכל השיטות חילול‬         ‫בפועל פעולת ההצלה היתה ללא תועלת אך מכיון‬
                                               ‫שכאשר הפעולה נעשתה היא בוצעה מתוך ניסיון‬
                            ‫השבת בעינו עומד‪.‬‬   ‫להציל את החולה‪ ,‬כל העוסקים במלאכת הקודש‬
                                               ‫יש להם שכר טוב מאת ה'‪ ,‬וכך גם ששון לא יענש‬
              ‫פרדוכס‬                           ‫על כך שהוא חייג למד"א‪ ,‬ואדרבה החיוג למד"א‬
                                               ‫היה מצוה גדולה‪ ,‬הגם שסוף דבר פעולת ההצלה לא‬
‫כל אותה העת ישב בצד בשקט מר יואב‪ ,‬אך‬
‫לאחר שהרב סיים את משנתו פנה מר יואב לרב‬                ‫צלחה‪ ,‬ויהיה לך על כך שכר טוב מאת ה'‪.‬‬
‫ותהה על כך שדברי הרב נראים כסותרים זה את‬
‫זה‪ ,‬כי הרי ביחס לחיוג למד"א הסביר הרב בטוב‬                    ‫תוכחה‬
‫טעם שלמרות שניסיון ההצלה כשל‪ ,‬עם זאת ששון‬
‫יקבל שכר טוב מאת ה' כמו יתר העוסקים במלאכת‬     ‫ואז הרב יישר מבט לעבר ששון ואמר "אבל מי‬
‫הקודש שיש להם שכר טוב מאת ה' ללא כל‬            ‫שמגיע לבית ההורים בשבת ברכב שלא בכדי להציל‬
‫תלות בתוצאה‪ ,‬ואם כן מדוע הנסיעה ברכב תלויה‬     ‫נפשות אוי לו ואוי לנפשו"‪ ,‬ששון השפיל את פניו‪,‬‬
‫בתוצאה‪ ,‬והרי אם ניסיונות ההצלה היו צולחים לא‬   ‫הוא הפנים את המסר החד והברור‪ ,‬והרהורי תשובה‬
‫היה לששון חטא על כך שהוא נסע ברכב‪ ,‬כי התברר‬    ‫נצנצו בו‪ ,‬אך מתוך ניסיון להציל את כבודו הוא פנה‬
‫שהנסיעה ברכב היתה נצרכת לצורך הצלת נפשות‪,‬‬      ‫לרב ושאלו‪ ,‬אמנם נכון שהגעתי לבית אימי בשבת‬
‫ואם כן מדוע עתה שניסיונות ההצלה כשלו ישתנה‬     ‫לא מתוך כונה של הצלת נפשות‪ ,‬אך למעשה הרי‬
‫הדין ויקבע שהנסיעה ברכב היתה חילול שבת‪ ,‬והרי‬   ‫התברר שהגעתי בעוד אימי במצוקה והזמנתי את‬
                                               ‫כוחות ההצלה‪ ,‬כך שהוכח שהנסיעה ברכב לבית‬
  ‫השכר על פעולת ההצלה אינה מותנית בהצלחה‪.‬‬      ‫אימי היתה נצרכת‪ ,‬ואם כן אולי גם בשמים אני‬

       ‫להעלות דגים והעלה דגים‬                                              ‫מנוקה על כך מעון‪.‬‬

‫לשמע התהיה התרומם הרב אל עבר ארון‬                            ‫ניסיון נפל‬
‫הספרים והוציא מהארון גמרא מנחות (דף ס"ד‬
                                               ‫הרב שמע את דבריו של ששון‪ ,‬והציע בפניו את‬
                                               ‫מחלוקת הרמב"ם והראב"ד (פרק ב' מהלכות שבת‬
   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41