Page 31 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 31
אל משה 'א גריש ' -א הלע מתנת
השגת הראב"ד כך שלפי הביאור הראשון בגמרא הן לרבה והן
לרבא העיקר זה המחשבה ,ואילו לפי הביאור השני
אבל הראב"ד השיג על הרמב"ם וכתב "אמר בגמרא לרבה העיקר זה המעשה ,ולרבא העיקר זה
אברהם ,הנך מילי פלוגתא דרבה ורבא נינהו במנחות,
ורבא לקולא דאמר זיל בתר מעשיו ,והוא פסק כרבא המחשבה.
אף על גב דתלמיד הוא לגביה דרבה" ,הראב"ד משיג
על הרמב"ם שפסק להלכה שפטור כרבא ,והרי רבה פסק הרמב"ם
שהיה רבו של רבא פסק שהולכים אחר מחשבתו.
אמנם בגירסאות הגמרא שלפנינו אדרבה רבה הוא ולהלכה כתב הרמב"ם (פרק ב' מהלכות שבת
זה שפוטר ורבא מחייב ,כך שגם הרמב"ם שפטר הלכה ט"ז) "נתכוין להעלות דגים והעלה דגים ותינוק
פטור ,אפילו לא שמע שטבע ,הואיל והעלה תינוק עם
הכריע כדברי רבה שהיה הרב של רבא. הדגים פטור" ,הרי שהרמב"ם פסק כרבה שהולכים
אחר מעשיו ,ולכן אפילו אם הוא כלל לא שמע
אבל האור זרוע (הלכות שבת סימן נ"ד) פסק שטבע תינוק בים ,אך כיון שבפועל הוא הציל את
כרבא שהעיקר זה המחשבה ,והארכנו בשיטתו
התינוק לכן הוא פטור.
להלן עלה י"ג.
הלכה למעשה
להלכה ,דעת הרמב"ם שהעיקר זה המעשה ,ואילו לדעת הראב"ד והאור זרוע
העיקר זה המחשבה.
מעתה מאחר שהתברר שהדלקת האור בבית הכנסת למנצח לדוד היתה נחוצה
לצורך הצלת נפשות ,כך שהמעשה היה מעשה היתר ,אם כן לשיטת הרמב"ם ר'
שמעון נקי מחטא.
אבל לדעת הראב"ד והאור זרוע שהעיקר זה המחשבה אם כן מה שהתברר
שהדלקת האור היתה נחוצה לצורך הצלת נפשות ,לא יהיה בזה מזור לר' שמעון
ששגג והדליק את האור מתוך מחשבת איסור.
