Page 29 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 29
כט משה 'א גריש ' -א הלע מתנת
עלה א'
חושב מחשבות
בליל שבת באמצע שירת הבקשות כבה האור
בבית הכנסת 'למנצח לדוד' ,ר' שמעון שישב בסמוך
למתג החשמל שלח את ידו באופן ספונטני אל עבר
מתג החשמל והדליק את האור ,מיד לאחר מכן קלט
ר' שמעון שבהיסח הדעת הוא חילל שבת בפרהסיה,
הוא החויר כסיד ונפשו היתה עגומה עליו ,אך לפתע
הוא שומע מהומה בקצה השני של בית הכנסת ,אחד
הילדים שהיה בבית הכנסת נבהל מהעלטה ,וכתוצאה
מכך הוא התעלף ,כך שהתברר שהדלקת האור בבית
הכנסת היתה נצרכת בשביל פיקוח נפש.
האם די בזה בכדי להשיב את הצבע ללחיים של ר' שמעון?
שמינה ואחת כחושה ,שחט שמינה ואחר כך שחט צדדי הדיון
כחושה חייב[ ,כי מאחר והוא כבר שחט את הבהמה
המובחרת אין כל היתר לשחוט בשבת את הבהמה שורש השאלה טמון בנידון האם העיקר זה
השניה] ,כחושה ואחר כך שמינה פטור [אבל אם המעשה או המחשבה ,כי הרי הכונה של ר' שמעון
הבהמה השניה היתה מובחרת יותר מהראשונה היתה לבצע בשוגג פעולה אסורה ,וזאת מאחר
לא נעשה איסור בשחיטת השניה כי היא מובחרת וכשר' שמעון הדליק את האור לא היתה ידועה
יותר] ,ולא עוד ,אלא שאומרים לו הבא שמינה לו כל עילה המתירה לעשות זאת ,אך מאידך הרי
לכתחילה ושחוט [וביותר מכך אף מותר לכתחילה התברר שהמעשה היה בזמן הנכון ובמקום הנכון,
לאחר שכבר נשחטה הבהמה הכחושה לשחוט את
הבהמה השניה ,כי מאחר ויש מצוה להביא קרבן ואם כן מה הוא הקובע המחשבה או המעשה.
מובחר ,כנלמד ביומא (דף ע' עמוד ב') מהפסוק
"מבחר נדריכם" (דברים י"ב י"א) ,לכן מותר אפילו נידון זה מתלבן בסוגיא במנחות (דף ס"ד עמוד א').
בשבת לשחוט את הבהמה השמנה ,וזאת למרות
שמינה וכחושה
שכבר נשחטה הבהמה הכחושה]".
"אמר רבה היו לפניו [בשבת] שתי חטאות
[ציבור ,כמו קרבן ראש חודש שדוחה שבת] ,אחת