Page 26 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'א גריש ‪ -‬החיפת‬ ‫מתנת‬ ‫כו‬

‫האפשרות להוסיף ולומר שדברי רבה ורבא לא‬ ‫זה מותר בשבת‪ ,‬ואילו לראב"ד ולאור זרוע‬
‫נאמרו אלא לגבי עשיית מלאכה בשבת לצורך‬ ‫שהעיקר זה המחשבה‪ ,‬אם כן יהיה אסור למול את‬
‫פיקוח נפש אבל לא לגבי ברית מילה שנעשית‬ ‫התינוק מחמת זאת שיש בעשייה זו מטרה נוספת‬
‫בשבת‪ ,‬כי יתכן שהבסיס לדברי רבא הינם רק‬ ‫שאינה מתירה חילול שבת‪ ,‬בעלה י"ד נהפוך בנידון‬
‫מחמת שכלל הוא בידינו ששבת לא הותרה בשביל‬ ‫זה מכמה וכמה צדדים על פי המתבאר עד כאן‬
‫פיקוח נפש‪ ,‬אלא שבת רק נדחתה בגלל פיקוח‬ ‫בסוגיית מעשה ומחשבה‪ .‬אך יתכן שקיום מצות‬
‫נפש‪ ,‬שהתורה הורתה לנו לעבור על איסורי שבת‬ ‫מילה בשבת אינה ענין למחלוקת האם העיקר זה‬
‫בשביל להציל נפשות‪ ,‬ולכן נחלקו רבה ורבא האם‬ ‫המעשה או העיקר זה המחשבה‪ ,‬כי כל מחלוקתם‬
‫מותר לעשות מלאכה בשבת לצורך פיקוח נפש‬ ‫של רבה ורבא אינה אלא כאשר דוחים את איסורי‬
‫מתוך מחשבה להשיג בכך תועלת אחרת‪ ,‬אבל‬ ‫שבת מחמת הצלת נפשות‪ ,‬אבל כשדוחים את‬
‫מצות מילה אינה כפיקוח נפש אלא שמצות מילה‬ ‫השבת בגין מצות מילה לא יהיה כל פגם בכך‬
‫הותרה בשבת‪ ,‬ואם כן המל בשבת הרי זה כאילו‬
‫שאין במעשיו כל מלאכת איסור‪ ,‬ויתכן שבכגון זאת‬ ‫שהמוהל יכוין למטרה אחרת‪.‬‬
‫אף רבא מסכים שאין משמעות הלכתית למחשבתו‬
‫של המוהל‪ ,‬כי הרי זה דומה לאוכל אוכל כשר‬ ‫כאוכל כשר בשוגג‬
‫מתוך מחשבה שהוא אוכל נבלות וטרפות שביארו‬
‫הרש"ש והחזו"א שבאופן כזה לכל השיטות יהיה‬ ‫גישה זו מתבססת על דברי הרש"ש והחזו"א‬
‫פטור‪ ,‬וכן הוא ממש גם לגבי מילה בשבת שגם בזה‬ ‫שהובאו בעלה ב'‪ ,‬שדעת שניהם מסכמת שכל‬
‫יודה רבא לרבה שהמל יהיה פטור גם אם הוא ימול‬ ‫המחלוקת של רבה ורבא האם העיקר זה המעשה‬
‫מתוך מחשבת עוון‪ ,‬כי עריכת ברית מילה בשבת‬ ‫או שהעיקר זה הכונה‪ ,‬אין זאת אלא בעושה מלאכה‬
‫בשבת לצורך פיקוח נפש‪ ,‬כגון הפורס מצודה והוא‬
‫הרי היא כהיתר גמור‪.‬‬ ‫העלה בחכתו תינוק ודגים‪ ,‬שבזה מאחר ובעיקרון‬
‫מלאכה זו אסורה בשבת אלא שהאיסור לחלל שבת‬
‫הותרה או דחויה‬ ‫נדחה מחמת פיקוח נפש‪ ,‬לכן נחלקו רבה ורבא האם‬
‫הותר לעשות כן גם בשביל מטרה שונה שבגינה אין‬
‫החילוק בין הנידון אודות קיום מצות מילה‬ ‫כל היתר לחלל את השבת‪ ,‬אבל המבצע פעולה‬
‫בשבת‪ ,‬ובין דברי רבא שנסובו על חילול שבת‬ ‫שאין בה כל דופי‪ ,‬אך הוא עשה זאת מתוך מחשבת‬
‫לצורך הצלת נפשות‪ ,‬מושתת על שתי הנחות‪ ,‬א‪.‬‬ ‫איסור‪ ,‬וכגון האוכל במסעדה כשרה למרות שהוא‬
‫מצות מילה הותרה בשבת‪ ,‬ולא רק שהשבת נדחית‬ ‫היה סבור שהמסעדה אינה כשרה‪ ,‬בכגון זאת יהיה‬
‫מחמת מצות מילה‪ ,‬ב‪ .‬שאין זה דומה לחילול שבת‬ ‫פטור הן לרבה והן לרבא‪ ,‬כי אין במעשה זה כל‬
‫מפני פיקוח נפש‪ ,‬וזאת משום שדחויה היא השבת‬
‫מחמת פיקוח נפש‪ ,‬ולא הותרה בהיתר גמור‪ ,‬אך‬ ‫בסיס לאיסור‪[ ,‬והרחבנו בדבריהם בעלה ב']‪.‬‬
‫שתי הנחות אלו כלל אינם מוסכמות‪ ,‬ונאריך בזה‬
‫מילה הותרה בשבת‬
‫בעלה ט"ו‪.‬‬
‫דברי הרש"ש והחזון איש פותחים בפנינו את‬