Page 47 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 47

‫מז‬  ‫משה‬  ‫'א גריש ‪' -‬ו הלע‬                     ‫מתנת‬

‫מעון אלא אם כן אכן פעולתו צלחה‪ ,‬ולכן רק אם‬    ‫היה זקוק רק לתאנה אחת‪ ,‬אבל גם אם עשרה אנשים‬
‫למעשה הצליח הרבי בתפילתו להציל את החולה‬       ‫רצו לקצור תאנים עבור החולה‪ ,‬כך שתשע תאנים‬
‫רק אז ינוקה כותב הקמיע מעוון‪ ,‬ולכן חש השר‬     ‫מיותרות‪ ,‬עם זאת יש להם שכר טוב מאת ה'‪ ,‬מכאן‬
‫שלום מבעלז זיע"א חוב להתאמץ להעתיר בתפילה‬     ‫אנו למדים שגם אם בפועל פעולת ההצלה היתה‬
‫שהחולה יתרפא‪ ,‬וזאת בכדי למנוע עוון חילול שבת‬  ‫ללא תועלת אך מכיון שכאשר הפעולה נעשתה‬
                                              ‫היא בוצעה מתוך ניסיון להציל את החולה‪ ,‬יש לכל‬
                                ‫מכותב הקמיע‪.‬‬  ‫העוסקים במלאכת הקודש שכר טוב מאת ה'‪ ,‬ואם‬
                                              ‫כן מדוע ירא השר שלום מבעלז זצ"ל שמא תפילתו‬
       ‫חביבה נפשן של ישראל‬
                                                           ‫לא תענה ויגרם מחמתו חילול שבת‪.‬‬
‫ויש במעשה זה עוד היבט מענין‪ ,‬כי הרי כידוע‬
‫אין דבר העומד בפני פיקוח נפש וזה מחמת חביבות‬  ‫ואם הוא סבר שאין כל היתר לכתוב בשבת‬
‫נפשות ישראל אצל הקדוש ברוך הוא שהינו חפץ‬      ‫קויטל בשביל לשלוח לצדיק שיעתיר עבור החולה‪,‬‬
‫בחיים‪ ,‬וכמו שכתב רש"י (יומא דף פ"ב עמוד ב')‬   ‫אם כן גם אם תפילתו של הרבי תתקבל ובגין כך‬
‫"טעמו של דבר‪[ ,‬שכל המצוות נדחות מפני פיקוח‬    ‫יבריא החולה לא יהיה זה כפרה על החטא של חילול‬
‫נפש]‪ ,‬לפי שחביבה נפשן של ישראל לפני המקום‬      ‫שבת‪ ,‬כי הרי היה אסור לכתוב את הקויטל בשבת‪.‬‬
‫יותר מן המצות‪ ,‬אמר הקדוש ברוך הוא תבטל‬
‫המצוה ויחיה זה"‪ ,‬ואם כן בודאי שגם אוהבם של‬               ‫התפילה הועילה‬
‫ישראל הרבי מבעלז זצ"ל עשה כל מאמץ בכדי‬
‫שתפילתו תתקבל ולא ימות החולה‪ ,‬ואם כן מדוע‬     ‫ונראה שגם השר שלום זיע"א סבר כחיד"א‬
‫חש הרבי שהוא צריך להוסיף בהשתדלות בכדי‬        ‫שסיבת האיסור לחלל שבת בשביל רפואה סגולית‬
‫שלא יגרם חילול שבת והרי בודאי שהוא כבר עשה‬    ‫אינה אסורה אלא מחמת שאין תוצאותיה מוכרחות‪,‬‬
‫את המקסימום בכדי שיחיה החולה ללא כל זיקה‬      ‫ולכן אם התברר שאכן הרפואה הועילה לא יהיה‬
‫לחילול שבת‪ ,‬ואדרבה חביבה נפשן של ישראל לפני‬   ‫חטא לזה שהשתדל בזה‪ ,‬וכך גם האיסור לכתוב‬
                                              ‫ולשלוח קויטל לצדיק אינו אלא מחמת שאין זה‬
               ‫הקדוש ברוך הוא יותר מהמצוות‪.‬‬   ‫מוכרח שהתפילה תועיל‪ ,‬אך אם אכן התפילה‬
                                              ‫הועילה ממילא ינוקה הכותב מעוון‪ ,‬ולכן השר שלום‬
‫אך האמת היא שפעמים שטוב לחולה שלא‬             ‫זיע"א אמר שעתה עליו להתאמץ בתפילה שהחולה‬
‫יחיה‪ ,‬ולכן גם כאשר משתדלים בתפילה סמוכים‬
‫ובטוחים אנו ברבון העולמים שאם מאיזה טעם‬                                              ‫יבריא‪.‬‬
‫עדיף שהחולה ימות אזי התפילה לא תתקבלו בורא‬
‫העולם יעשה הטוב והישר בעיניו‪ ,‬אבל במקרה‬                ‫מעשה ללא תוצאה‬
‫זה מאחר ואם החולה ימות יהיה מחמת כן חילול‬
‫שבת‪ ,‬לכן השתדל השר שלום זצ"ל והרבה בתחינה‬     ‫ובפרט לפי מה שהתבאר (בעלה ג') שגם‬
‫ובקשה שגם אם יעלה לרצון לפני הבורא עולם‬       ‫לשיטות שהעיקר זה המעשה עם זאת העושה‬
‫מאיזה טעם שיהיה שטוב מותו של החולה מחייו‪,‬‬     ‫פעולת הצלה מתוך מחשבת איסור לא ינוקה מעון‬
‫אך בכדי למנוע את חילול השבת ביקש הרבי זצ"ל‬    ‫אלא אם בפועל הוא הצליח להציל‪ ,‬אם כן גם כותב‬
                                              ‫הקויטל שעשה כן מתוך מחשבת איסור‪ ,‬כי הרי‬
                 ‫שה' יאריך את ימיו של החולה‪.‬‬  ‫היה אסור לו לכתוב את הקויטל‪ ,‬לכן הוא לא ינוקה‬
   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51   52