Page 354 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 354

‫משה‬  ‫'ו גריש ‪' -‬ו הלע‬                          ‫מתנת‬  ‫דנש‬

‫אבל לביאור הר"ן והרב המגיד פירש הפני יהושע שספיקו של הרמב"ם הוא בגלל‬
‫שטענת האונס מוטלת בספק‪ ,‬כי הרי יתכן שגם לולא זאת שהבעל נטרף הוא היה מת‬
‫מהחולי והתנאי היה מתממש‪ ,‬ולכן הגט בספק‪ ,‬והמקור לספק הוא לא בגלל פסיקת‬
‫הירושלמי‪ ,‬אלא מדברי הבבלי (גיטין דף ע"ג עמוד א') "שלחו מתם אכלו ארי אין לנו"‪,‬‬
‫דהיינו שאין לנו הכרעה בדינו של הגט‪ ,‬ומזה הוכיח הפני יהושע כשיטתו שאין טענת אונס‬

                                   ‫אלא אם כן ברור שלולא האונס התנאי לא היה מתממש‪.‬‬

                          ‫‪ -‬ח' ‪-‬‬

                         ‫בין תנאי לתנאי‬

‫הרמב"ם (פרק ט' מהלכות גירושין הלכה י"ח) פסק שאם הבעל התנה את קיום הגט‬
‫בכך שהוא לא יתרפא מהמחלה ובעודו חולה אכלו אריה‪ ,‬הגט יהיה מוטל בספק‪ ,‬וביאר‬
‫הפני יהושע (כתובות דף ב' עמוד ב') שהספק נובע מחמת חוסר ידיעה האם לולא זאת‬
‫שהבעל נטרף הוא היה קם ממיטת חוליו‪ ,‬כי אם אכן גם לולא זאת שהוא נטרף הוא לא היה‬
‫מבריא מהמחלה‪ ,‬ממילא אין טענת אונס כנגד הגט‪ ,‬כי הרי גם לולא טענת האונס התנאי‬

                                                            ‫היה מתקיים‪[ ,‬וכמבואר באות ה']‪.‬‬

‫המתנה את תוקפו של הגט בכך שהוא לא ישוב‬            ‫התנאי התקים בגלל שהבעל נטרף‬
‫בתוך פרק זמן מסוים‪ ,‬ובין המתנה את תוקפו של‬
‫הגט בכך שהוא ימות בעודו חולה‪ ,‬ולכן למרות‬       ‫מדברי הרמב"ם הללו למד הפני יהושע לגבי‬
‫שהרמב"ם פסק שיש ספק לגבי גט שניתן בהתניה‬       ‫נידון דומה אודות בעל שהתנה שהגט יהיה תקף‬
‫שהבעל ימות מהמחלה ולבסוף אכלו אריה‪ ,‬אבל‬        ‫רק אם הוא לא יחזור בתוך שלושים יום‪ ,‬ואריה‬
‫היוצא לדרך ומתנה את קיום הגט בכך שהוא ישוב‬     ‫טרף אותו לפני מלאות השלושים יום‪ ,‬כך שאכן‬
‫בפרק זמן מסוים‪ ,‬באופן כזה אם הוא לא ישוב בגלל‬  ‫הוא לא חזר אך לא היה זה לרצונו אלא בגלל שהוא‬
                                               ‫נטרף‪ ,‬שבאופן כזה הגט בספק‪ ,‬כי הרי יתכן שגם‬
    ‫אונס‪ ,‬הגט יהיה בטל בודאות ולא בתורת ספק‪.‬‬   ‫לולא האונס הוא לא היה חוזר‪ ,‬וזאת בדומה למה‬
                                               ‫שפסק הרמב"ם לגבי חולה שהתנה את ישום הגט‬
‫ביאור החילוק‪ ,‬הרציונל שגרם ליוצא לדרך‬          ‫בכך שהוא לא יתרפא מהמחלה‪ ,‬שאם לבסוף אריה‬
‫להתנות שהגט יהיה תקף רק אם הוא לא יחזור‬        ‫טרף אותו הגט בספק‪ ,‬כי טענת האונס אינה ודאית‬
‫בפרק זמן מסוים‪ ,‬הוא רק בגלל שהוא מעונין‬        ‫כי יתכן שגם לולא זאת שהוא נטרף הוא לא היה‬
‫להשאיר בידיו את האופציה לבטל את הגט‪ ,‬ולכן‬
‫הוא התנה את נתינת הגט בכך שאם הוא ישוב‬                                     ‫משתקם מהמחלה‪.‬‬
‫בפרק הזמן שנקבע הגט יהיה בטל‪ ,‬כך שנתינת הגט‬
‫איננה אל‪-‬חזור אלא עדיין יש באפשרותו לבטל את‬           ‫אינה דומה התניה להתניה‬
‫הגט‪ ,‬לכן באם מחמת האונס נמנע ממנו האפשרות‬
‫להחליט‪ ,‬ממילא הגט אינו תקף‪ ,‬וזאת למרות שיתכן‬   ‫האור שמח (פרק ט' מהלכות גירושין הלכה‬
                                               ‫י"ח) דחה את הדמיון וביאר שיש חילוק מהותי בין‬
   349   350   351   352   353   354   355   356   357   358   359