Page 351 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 351

‫אנש‬  ‫משה‬  ‫'ו גריש ‪' -‬ו הלע‬                      ‫מתנת‬

‫מיתה משונה‪ ,‬כך שהתנאי התקיים בניגוד לדעתו‬                    ‫אונס ורצון‬
‫של הבעל‪ ,‬ולפיכך יש כנגד הגט טענת אונס‪ ,‬אבל‬
‫הרי יתכן שגם לולא זאת שהאריה טרף את הבעל‬        ‫אלא שלא התבאר מדוע נשלח מארץ ישראל‬
‫הוא לא היה מתרפא אלא היה מת מהמחלה‪ ,‬כך‬          ‫פסק הלכה שהגט מוטל בספק‪ ,‬והרי כיון שיש טענת‬
‫שהתנאי היה מתקיים כדעתו ורצונו של הבעל‪,‬‬         ‫אונס כנגד הגט ממילא הגט בטל בודאות‪ ,‬והאשה‬
‫ומאחר ולעולם לא נדע מה היה קורה לולא זאת‬
‫שהבעל נטרף‪ ,‬לכן בני ארץ ישראל הורו שהגט יהיה‬            ‫צריכה להיות מותרת להנשא ללא חליצה‪.‬‬
‫מוטל בספק‪ ,‬וכמו שפסק הרמב"ם (בהלכה י"ח)‪ ,‬וכן‬    ‫וביאר הפני יהושע (כתובות דף ב' עמוד ב'‪,‬‬
‫נפסק בשולחן ערוך (אבן העזר סימן קמ"ה סעיף ו')‪.‬‬  ‫וציין לדבריו בפתחי תשובה אבן העזר סימן קמ"ה‬
                                                ‫ס"ק ד') שטעמו של הרמב"ם הוא שאמנם בשעת‬
                                                ‫ההתניה הבעל כלל לא העלה על דעתו שהוא ימות‬

‫ומכל זאת הוכיח הפני יהושע כשיטתו [שהתבארה בארוכה בעלה ג'] שטענת אונס‬
‫אפקטיבית רק כאשר ברור שהתנאי יושם אך ורק בגלל האונס‪ ,‬אבל אם גם לולא האונס‬
‫התנאי היה מיושם אין עילה להשתמש בטענת האונס‪ ,‬כי הרי גם לולא האונס היה מתקיים‬
‫התנאי‪ ,‬וממילא בכל מקרה שלא הוכח בבירור שלולא האונס התנאי לא היה מתקיים יהיה זה‬
‫ספק‪ ,‬ולכן כאשר אריה טרף את הבעל הגט בספק‪ ,‬כי איננו יודעים האם לולא זאת שהאריה‬

                          ‫טרף אותו הוא היה מת מהמחלה‪ ,‬או שהוא היה קם ממיטת חוליו‪.‬‬

               ‫‪ -‬ו' ‪-‬‬

     ‫העמקה בשיטת הפני יהושע‬

‫קיום הגט באם הוא ימות מחולי זה‪ ,‬אין זה מחמת‬     ‫התבאר שהפני יהושע (כתובות דף ב' עמוד ב')‬
‫שיש טענת אונס כנגד הגט [וכמו שכתבנו באות ד'‬     ‫נימק את העילה לפקפק בטענת אונס בגלל שיתכן‬
‫בדרך הראשונה בביאור שיטת הרמב"ם]‪ ,‬כי אם‬         ‫שגם לולא האונס לא היה הבעל מבריא מהמחלה‪,‬‬
‫כן היה הגט מוטל בספק‪ ,‬וכמו שביאר הפני יהושע‬     ‫ולכן שלחו בני ארץ ישראל שאם הבעל מת מיתה‬
‫שטענת האונס אינה ודאית כי הרי יתכן שאם הבית‬     ‫משונה הגט מוטל בספק (גיטין דף ע"ג עמוד א')‪,‬‬
‫לא היה נופל על הבעל הוא היה מת מחמת המחלה‪,‬‬      ‫וכן פסקו הרמב"ם (פרק ט' מגיטין הלכה י"ח)‬
‫והרי מטעם זה פסק הרמב"ם (בהלכה י"ח) שהגט‬        ‫והשולחן ערוך (אבן העזר סימן קמ"ה סעיף ו')‪,‬‬
‫מוטל בספק‪ ,‬ומכך שהרמב"ם (בהלכה י"ז) פסק‬         ‫ובכדי שהדברים יובנו היטב צריך להוסיף ולחדד‬
‫שהגט בטל באופן ודאי‪ ,‬בהכרח שאין זה מחמת‬
‫שיש טענת אונס כנגד הגט‪ ,‬אלא שהרמב"ם פסק‬                                          ‫שלוש נקודות‪.‬‬
‫שהגט בטל בגלל שהרמב"ם קיבל את האבחנה של‬
‫הירושלמי לחלק בין הרישא לסיפא של הברייתא‪,‬‬             ‫נקודה א' ‪ -‬אין טענת אונס‬
‫שברישא המימוש של התנאי הוא רק אם הבעל‬
                                                ‫לדברי הפני יהושע בהכרח שהטעם שהרמב"ם‬
                                                ‫פסק (בהלכה י"ז) שהגט בטל אם הבעל התנה את‬
   346   347   348   349   350   351   352   353   354   355   356