Page 350 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו גריש ‪' -‬ו הלע‬ ‫מתנת‬ ‫שנ‬

‫כשיטת האחרונים החולקים על הפני יהושע וסוברים שיש טענת אונס גם אם הצטרף‬
‫לאונס רצון‪.‬‬

‫אך יש דרך נוספת בביאור דברי הרמב"ם‪ ,‬ולביאור זה אדרבה יהיה ראיה מדברי הרמב"ם‬
‫לשיטת הפני יהושע (כתובות דף ב' עמוד ב') הסובר שטענת אונס רלוונטית רק כאשר לולא‬

‫האונס התנאי לא היה מתקיים‪.‬‬

‫ממילא התנאי התקיים‪ ,‬אבל הרי יש טענת אונס‬ ‫הבבלי כירושלמי‬
‫לבטל את הגט‪ ,‬ואם כן כמו שברישא הגט בטל כך‬
‫הבנה אחרת בדברי הרמב"ם מתבארת מדברי‬
‫גם בסיפא הגט יתבטל‪.‬‬ ‫הר"ן (על הרי"ף בגיטין דף ל"ה עמוד א') ומדברי‬
‫המגיד משנה (פרק ט' מהלכות גירושין הלכה י"ז)‪,‬‬
‫אין לנו‬ ‫וכמו שביאר דבריהם האור שמח (פרק ט' מהלכות‬
‫גירושין הלכה י"ח) שהרמב"ם סובר שאין מחלוקת‬
‫מסקנת הבבלי היא שאכן הברייתא משובשת‪,‬‬ ‫בין הבבלי לירושלמי‪ ,‬אלא גם הבבלי סבור שיש‬
‫אלא ההלכה היא כמו ששלחו מארץ ישראל "אכלו‬ ‫חילוק בין הרישא לסיפא‪ ,‬שאם הבעל התנה‬
‫ארי אין לנו"‪ ,‬וסובר הרמב"ם שהפסק שנשלח מארץ‬ ‫שהגט יהיה תקף רק אם הוא ימות מחולי זה‪ ,‬כונתו‬
‫ישראל אינו החלטי‪ ,‬אלא שבני ארץ ישראל שלחו‬ ‫היא שהגט יהיה תקף רק אם סיבת המות תהיה‬
‫שאם אכלו ארי אין לנו הכרעה בנידון‪ ,‬וממילא‬ ‫המחלה‪ ,‬ולכן ברישא אם הוא מת מסיבה אחרת‬
‫הגט בטל‪ ,‬אבל בסיפא שההתניה היתה שהגט יהיה‬
‫האשה ספק מגורשת‪.‬‬ ‫תקף אם הבעל לא יתרפא‪ ,‬בזה בין אם הוא ימות‬
‫מחמת המחלה ובין אם הוא ימות מסיבה שונה‬
‫פסיקת הרמב"ם‬
‫התנאי התממש‪ ,‬כי הרי הוא לא קם מחוליו‪.‬‬
‫מפני כן בהלכה י"ז פסק הרמב"ם שאם נוסח‬
‫ההתניה היה שהגט יהיה תקף אם אמות מחולי זה‪,‬‬ ‫מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא‬
‫שמשמעות נוסח זה שהגט יהיה תקף רק אם הבעל‬
‫ימות מהמחלה‪ ,‬ולכן אם הבעל מת מסיבה אחרת‬ ‫למרות ההבנה שיש חילוק בין הרישא לסיפא‬
‫הגט בטל‪ ,‬ואילו בהלכה י"ח שנוסח ההתניה היה‬ ‫תמה הבבלי "מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא"‪,‬‬
‫שהגט יהיה תקף רק אם לא אתרפא מהמחלה‪,‬‬ ‫ועיקר הקושיא היא על הסיפא‪ ,‬מדוע מבואר בסיפא‬
‫בנוסח זה נכלל גם אם הבעל ימות מנסיבות אחרות‪,‬‬ ‫שכאשר הבעל התנה אם לא אעמוד מחולי זה הגט‬
‫אלא שמאחר והבעל לא העלה על דעתו שהוא‬ ‫תקף כי נכלל בתנאי גם מות מסיבות אחרות‪ ,‬והרי‬
‫ימות במיתה משונה ממילא יש טענת אונס כנגד‬ ‫יש כנגד הגט טענת אונס‪ ,‬כי מאחר ובשעת ההתניה‬
‫הגט‪ ,‬ולכן בזה פסק הרמב"ם שהגט בספק כמו‬ ‫הבעל כלל לא העלה על דעתו שהוא ימות במיתה‬
‫ששלחו מארץ ישראל "אכלו ארי אין לנו"‪ ,‬והיינו‬ ‫משונה כזאת‪ ,‬אם כן יש כנגד הגט טענת אונס‪,‬‬
‫שאין לנו אפשרות להכריע האם הגט יהיה כשר‪,‬‬ ‫כך שלמרות שמאחר והוא לא התרפא מהמחלה‬
‫וממילא הגט יהיה מוטל בספק‪[ ,‬כעין זה בחידושי‬

‫הגר"ח על הש"ס אות קס"ה]‪.‬‬