Page 348 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו גריש ‪' -‬ו הלע‬ ‫מתנת‬ ‫חמש‬

‫ממילא הגט תקף‪ ,‬והירושלמי לא מסכים עם ההנחה‬ ‫מקור ההלכה‬
‫שיש כנגד הגט טענת אונס‪ ,‬כי הבעל כלל בדעתו את‬
‫ההלכה הראשונה (הלכה י"ז) היא הרישא של‬
‫כל האופנים שהוא לא יתאושש מהחולי‪.‬‬ ‫הברייתא המובאת בגיטין (דף ע"ג עמוד א') "תנו‬
‫רבנן‪ ,‬זה גיטיך מהיום אם מתי מחולי זה [ראובן חלה‬
‫פסיקת הרמב"ם‬ ‫והוא גירש את אשתו עם התניה שהגט יהיה תקף רק‬
‫אם הוא ימות מחולי זה]‪ ,‬ונפל הבית עליו‪ ,‬או הכישו‬
‫מכך שהרמב"ם חילק בהכרעת ההלכה בין‬ ‫נחש [ולבסוף הוא מת בגלל שנחש הכיש אותו‪ ,‬או‬
‫הרישא לסיפא של הברייתא‪ ,‬מתבאר שהוא קיבל‬ ‫שהבית בו שהה נפל עליו] אינו גט"‪ ,‬ואילו ההלכה‬
‫בזה את הגישה של התלמוד ירושלמי‪ ,‬כי הרי לפי‬ ‫השניה שפסקה הרמב"ם (הלכה י"ח) היא הסיפא‬
‫הבבלי הדין ברישא ובסיפא צריך להיות זהה‪ ,‬אך‬ ‫של הברייתא "אם לא אעמוד מחולי זה [גט שניתן‬
‫מנגד לדברי הירושלמי בסיפא הגט תקף בודאות‪,‬‬ ‫בהתניה שהוא יהיה תקף רק אם לא אתרפא מהחולי‬

‫ואילו הרמב"ם פסק שהגט מוטל בספק‪.‬‬ ‫הזה]‪ ,‬ונפל עליו הבית או הכישו נחש הרי זה גט"‪.‬‬

‫כבבלי וכירושלמי‬ ‫שיטת הבבלי‬

‫ביאר הרא"ש (גיטין פרק ו' סימן ד') שהרמב"ם‬ ‫וכמו שהתבאר באות א' שיטת הבבלי היא‬
‫חשש הן לגישה של התלמוד בבלי והן לתלמוד‬ ‫שהברייתא משובשת כי בשני המקרים הדין אמור‬
‫ירושלמי‪ ,‬ולכן ברישא הגט בטל‪ ,‬כי הן לבבלי‬ ‫להיות זהה‪ ,‬וזאת מאחר שגם כאשר הבעל התנה‬
‫והן לירושלמי ברישא הגט בטל‪ ,‬לירושלמי בגלל‬ ‫שהגט יהיה גט רק אם אמות מחולי זה‪ ,‬אין הכונה‬
‫שהתנאי לא התקים כי הרי הבעל לא מת בגלל‬ ‫שהוא ימות בגלל המחלה‪ ,‬אלא שהוא ימות בעודו‬
‫המחלה‪ ,‬ואילו לבבלי למרות שהתנאי מומש כי גם‬ ‫חולה‪ ,‬וממילא גם אם נחש הכיש אותו התנאי‬
‫מיתה מסיבות אחרות נכללו בתנאי‪ ,‬אך הגט בטל‬ ‫התממש‪ ,‬ומסקנת הבבלי שבשני המקרים הגט בטל‪,‬‬
‫וזאת למרות שההתניה התממשה‪ ,‬אך כיון שבשעת‬
‫מחמת טענת אונס‪.‬‬ ‫ההתניה הבעל לא העלה על דעתו שהוא ימות‬
‫במיתה משונה כזאת‪ ,‬ממילא יש טענת אונס כנגד‬
‫אמנם בסיפא לירושלמי הגט קיים כי סוף דבר‬
‫הבעל לא החלים מחוליו וממילא התנאי מומש‪,‬‬ ‫הגט‪ ,‬כי לא על דעת כן הגט ניתן‪.‬‬
‫ואילו לבבלי הגט בטל מחמת טענת אונס‪ ,‬ולכן‬
‫הכריע הרמב"ם שהגט יהיה מוטל בספק‪ ,‬האשה‬ ‫שיטת הירושלמי‬
‫ספק אלמנה ספק גרושה‪ ,‬מחד היא אסורה להנשא‬
‫לכהן כי אולי היא גרושה‪ ,‬ומאידך אם בעלה מת‬ ‫אבל הירושלמי סבור שיש חילוק בין הרישא‬
‫ללא ילדים היא זקוקה לחליצה בכדי שיהיה מותר‬ ‫לסיפא‪ ,‬כי כאשר הבעל התנה את ישום הגט בכך‬
‫לה להנשא‪ ,‬כי הרי יתכן שהיא אלמנה‪( ,‬ועין קרבן‬ ‫שהוא ימות מחולי זה‪ ,‬כונתו היא שהגט יהיה תקף‬
‫רק אם הוא ימות מחמת המחלה‪ ,‬ולכן אם הכישו‬
‫נתנאל אות ע')‪.‬‬ ‫נחש הגט בטל‪ ,‬אבל בסיפא שהוא אמר אם לא‬
‫אעמוד מחולי זה‪ ,‬כונתו היא שהגט יתבטל אם הוא‬
‫אילולי האונס‬ ‫ישתקם מהמחלה‪ ,‬ומאחר והוא מת בעודו חולה‬

‫פסיקתו של הרמב"ם (בהלכה י"ז) שכאשר‬
‫הבעל התנה את ישום הגט בכך שהוא ימות מחולי זה‬