Page 347 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 347
זמש משה 'ו גריש ' -ו הלע מתנת
מהמחלה ולבסוף נפל עליו הבית או שהכישו נחש ,בזה התנאי התקיים גם אם הבעל מת
מסיבות אחרות ,כי התנאי היה שהגט יהיה בתוקף אם הבעל לא יתרפא מהחולי ,והרי גם
אם הוא מת מסיבות אחרות הוא אכן לא התרפא מהמחלה ,ולכן בסיפא הגט יהיה בתוקף.
ומסקנת הבבלי היא שגם ברישא וגם בסיפא הגט בטל ,וזאת מחמת שיש כנגד הגט
טענת אונס ,כי הבעל כלל לא העלה על דעתו שהוא ימות בגלל שיקרה לו מאורע יוצא
דופן ,ולכן כאשר הבעל מת בגלל שנפל עליו הבית או שהכישו נחש הרי התנאי התקים
שלא כדעתו של הבעל ולא לזה הוא כיון ,ולכן סובר הבבלי שהן ברישא והן בסיפא הגט
בטל כי יש כנגד הגט טענת אונס.
אבל הירושלמי חולק גם בזה על הבבלי וסובר שאין בזה טענת אונס כנגד הגט ,וזאת
מכיון שבעת ההתניה עלה בדעתו ומחשבתו של הבעל גם מאורעות יוצאות דופן ,ומפני כן
סבור הירושלמי שבסיפא שההתניה התממשה ממילא הגט יהיה בתוקף.
כך שיש שתי מחלוקות בין הבבלי לירושלמי:
א .ברישא כשהבעל גירש בהתניה שהגט יהיה קיים רק אם הוא ימות מחולי זה ,בזה הן
לבבלי והן לירושלמי אם לבסוף הבעל מת בגלל שנפל עליו הבית הגט בטל ,אלא שנחלקו
הבבלי והירושלמי בהנמקה של ההלכה ,לבבלי הגט בטל מחמת טענת אונס כי הבעל לא
העלה על דעתו שיקרה לו כזה מאורע נדיר ,והירושלמי סובר שהגט בטל מאחר ומוות
מסיבות אחרות לא נכלל בכזה תנאי.
ב .בסיפא כשהבעל גירש בהתניה שהגט יהיה קיים רק אם הוא לא יתרפא מהמחלה,
בזה למרות שגם הבבלי וגם הירושלמי מסכימים שנכלל בתנאי גם מוות מסיבות אחרות,
אבל נחלקו בזה הבבלי והירושלמי בדין ,שלבבלי הגט בטל מכיון שיש טענת אונס כנגד
הגט כי הבעל לא העלה על דעתו שיקרה לו כזה מאורע נדיר ,ואילו הירושלמי סובר שאין
כנגד הגט טענת אונס כי בעת ההתניה עלה בדעתו ומחשבתו של הבעל גם מאורעות
יוצאות דופן ,ולכן הגט יהיה תקף.
-ד' -
הכרעת הרמב"ם
"הרי זה גיטיך מהיום אם מתי מחלי זה ,ונפל עליו בית או נשכו נחש או טרפו ארי
וכיוצא בזה ומת ,אינו גט" (רמב"ם פרק ט' מהלכות גירושין הלכה י"ז)
"אמר לה אם לא יעמוד מחלי זה ,ונפל עליו בית או נשכו נחש או טרפו ארי ,הרי זו
ספק מגורשת" (רמב"ם שם הלכה י"ח)