Page 346 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו גריש ‪' -‬ו הלע‬ ‫מתנת‬ ‫ומש‬

‫ההתניה‪ ,‬אבל מאחר והבעל כלל לא העלה על דעתו‬ ‫ואמר להם הנכם כאוזים לבנים ‪ -‬ביטוי גנאי לאנשים‬
‫שכך יהיה סופו ממילא באופן כזה יש טענת אונס‬ ‫זקנים ששערותיהם הלבינו] משלחי גלימי דאינשי‬
‫המבטלת את הגט‪ ,‬כי מימוש התנאי נעשה באופן‬ ‫[הגובים מאנשים את בגדיהם כתשלום שלא כדין]‪,‬‬
‫אונסא דלא שכיח הוא [כי הרי כאן ארע אונס שאינו‬
‫שהבעל כלל לא העלה על דעתו‪.‬‬
‫מצוי‪ ,‬ועל זאת המוכרים לא התחייבו]"‪.‬‬
‫אין טענת אונס‬
‫טענת אונס מבטלת את הגט‬
‫אמנם הירושלמי שסבר שבסיפא כשהבעל‬
‫התנה את ישום הגט בכך שהוא לא יתרפא מהמחלה‬ ‫מתבאר שהנימוק להלכה שהגט אינו גט כאשר‬
‫ולבסוף אכלו ארי הגט יהיה תקף‪ ,‬וזאת למרות‬ ‫אריה טרף את הבעל‪ ,‬כי אונס כזה אינו מצוי ולכן‬
‫שארע מאורע נדיר‪ ,‬בהכרח שהירושלמי חלוק גם‬ ‫הגט אינו תקף‪ ,‬וזאת למרות שלהבנת הבבלי‬
‫בזה עם הבבלי והוא סובר שהיה בדעתו של הבעל‬ ‫ההתניה של הבעל אם אמות מחולי זה אינה מכוונת‬
‫לכלול בתנאי גם מאורעות יוצאי דופן‪ ,‬ולכן גם אם‬ ‫בהכרח לכך שהוא ימות מחמת המחלה אלא גם‬
‫אריה טרף את הבעל אין טענת אונס כנגד הגט‪ ,‬כי‬ ‫אם הוא ימות מסיבות אחרות כל עוד הבעל ימות‬
‫הרי הבעל העלה על דעתו גם אונס שאינו שכיח‪,‬‬ ‫בהיותו חולה התנאי יתקים והגט יהיה תקף‪ ,‬עם‬
‫ולכן סובר הירושלמי שבסיפא כשהבעל התנה את‬ ‫זאת אם לבסוף ארע אונס שאינו שכיח‪ ,‬כגון שאריה‬
‫ישום הגט בכך שהוא לא יתרפא מהמחלה הגט‬ ‫טרף את הבעל יהיה כנגד הגט טענת אונס ולכן הגט‬
‫בטל‪ ,‬כי למרות שגם מאורעות כאלו כלולים בנוסח‬
‫יהיה תקף גם אם אריה טרף את הבעל‪.‬‬

‫‪-‬ג‪-‬‬

‫סיכום הסוגיא לבבלי ולירושלמי‬

‫הרישא של הברייתא עוסקת בחולה שגרש בהתניה שהגט יהיה תקף רק אם הוא ימות‬
‫מהמחלה ובסוף הבעל מת מסיבה אחרת‪ ,‬ואילו בסיפא הגירושין היו עם תנאי שהבעל לא‬
‫יתרפא מהמחלה‪ ,‬ונאמר בברייתא שברישא הגט בטל ואילו בסיפא הגט בתוקף‪ ,‬הבבלי‬
‫סבור שאין כל היגיון לחלק בין הרישא לסיפא וממילא בהכרח שהברייתא משובשת‪,‬‬
‫והמסקנה העולה מהסוגיא שהן ברישא והן בסיפא הגט בטל‪ ,‬אמנם הירושלמי אישש את‬

‫הנפסק בברייתא שברישא הגט בטל‪ ,‬ובסיפא הגט תקף‪.‬‬

‫הבבלי סובר שהברייתא משובשת כי הן ברישא והן בסיפא נכלל בתנאי שהגט יהיה‬
‫תקף גם אם הבעל ימות מסיבות אחרות‪ ,‬וממילא אין עילה לחלק בין הרישא לסיפא‪ ,‬אבל‬
‫הירושלמי סבור שיש חילוק בין הרישא לסיפא‪ ,‬ברישא שהבעל התנה את קיום הגט בכך‬
‫שהוא ימות מהמחלה ולבסוף נפל עליו הבית או שהכישו נחש‪ ,‬בזה הגט יתבטל כי נכלל‬
‫בתנאי שהגט יהיה בתוקף רק אם הבעל ימות בגלל המחלה‪ ,‬וממילא מכיון שהוא מת‬
‫מסיבה אחרת הגט בטל‪ ,‬אמנם בסיפא כשהבעל התנה את קיום הגט בכך שהוא לא יתרפא‬