Page 341 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 341
אמש משה 'ו גריש ' -ו הלע מתנת
שמא ,אך ההלכה היא שאין כח בטענת ברי להוציא את הממון מיד המוחזק (רמב"ם פרק א'
מהלכות טוען ונטען הלכה ח').
מרא קמא הטוען ברי
אלא שלמבואר (באות ג') שכשיש למרא קמא טענת ברי הוא יכול להוציא את הממון מיד
המוחזק ,אם המוחזק אינו טוען אלא רק שמא ,ממילא יהיה בזה חילוק בין שמעון לשאול:
שמעון הינו המרא קמא של השעון כי הרי אין עוררין על כך שמעת ששמעון קיבל את
השעון מחמיו עד שהוא מכר את השעון ליששכר השעון היה של שמעון ,ושמעון הרי טוען
בברור בטענת ברי שרק האונס מנע ממנו להשיב את הכסף ליששכר ,וכאשר המרא קמא
טוען ברי יש כח לטענתו להוציא את הממון מהמוחזק ,ולכן יששכר יאלץ להשיב לשמעון
את השעון.
לעומתו שאול אינו המרא קמא של היהלום ,רק עתה הוא רכש אותו ,אדרבה המרא
קמא זה מנשה שהיהלום היה שלו לפני המכירה ,ולכן אף ששאול ברי ומנשה שמא ,אך כיון
ששאול אינו המרא קמא בכגון זאת אין כח לטענת ברי להוציא את היהלום מיד מנשה שהינו
מוחזק ביהלום.
עלה ו'
מיתה משונה
פתיחה
כשלושה חודשים לאחר שראובן ופסיה נישאו
התגלה אצל ראובן מחלה ממארת ,הרופאים העריכו
שימיו של ראובן ספורים ,כך שיתכן מאד שבקרוב פסיה
תהיה אלמנה ,ומכיון שלראובן ופסיה אין ילדים תזדקק
פסיה לחליצה ,והיחיד שיוכל לחלוץ לה הוא דן אחיו
של ראובן שהוא עתה רק בן ארבע ,כך שחישוב פשוט
העלה שפסיה תאלץ להמתין לפחות עוד תשע שנים
עד שדן יגדל ויהיה כשר לחליצה ,ובכל אותם השנים
פסיה תהיה עגונה.