Page 336 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 336
משה 'ו גריש ' -ה הלע מתנת שלו
לסיכום:
א .התבאר שדעת נתיבות המשפט (סימן קמ"ח ס"ק ג') ,ודברי משפט (סימן ע"ט
ס"ק ד' ,וסימן קפ"ג ס"ק ה') ,אמרי בינה (בהגהה בדברי חיים דיני תפיסה סימן ט',
ובאמרי בינה דיני טוען ונטען סימן ז' ד"ה וראיתי לאאזמ"ו ,ובדיני הלואה סימן מ"ה),
ונחל יצחק (חושן משפט סימן ע"ה אות כ' סוף ענף ג' ,ובסימן נ"ט אות ב' ,ובסימן צ"ב
אות ו' סוף ענף א') ,שערי יושר (שער ה' פרק כ"ד) ,וגידולי שמואל (בבא בתרא דף
כ"ח עמוד ב') ,שלמרות שטענת ברי אין בכוחה להוציא ממון מיד המוחזק ,אבל אם
מצטרפת לטענת ברי גם חזקת מרא קמא ,המרא קמא שטוען ברי יכול להוציא ממון
מהמוחזק שאינו טוען רק שמא.
ב .הרמב"ם (פרק ב' מהלכות שלוחין ושותפין הלכה ו') ,והשולחן ערוך (חושן
משפט סימן קפ"ה סעיף ה') פסקו שכאשר המוכר טוען בודאות שהוא לא הסכים
למכור את השעון בפחות מאלף דולר ,ואילו הקונה אומר שמא ,על הקונה להחזיר
את השעון למוכר ,וזאת למרות שהטוען ברי אינו יכול להוציא ממון מהמוחזק למרות
שהמוחזק רק טוען שמא ,וביארו האמרי בינה והנחל יצחק שבאופן זה מאחר ויש
למוכר טענת ברי בצירוף חזקת מרא קמא לכן בכוחו להוציא ממון מיד המוחזק באם
הוא רק שמא.
ג .האמרי בינה ביאר שאין הוכחה כנגד כלל זה מדברי הרמ"א (חושן משפט סימן
קפ"ה סעיף ה') שהכריע כראב"ד (פרק ב' מהלכות שלוחין ושותפין הלכה ו') שהלקוח
אינו צריך להחזיר את השעון ,כי בכגון זאת מאחר ויש לטענת הלוקח אסמכתא כי
חזקה על הסרסור שעשה שליחותו.
-ד-
ברי ושמא בטענת אונס
טענת אונס בדיני ממונות המלבושי יום טוב (קונטרס משפטי התנאים
סימן א') סבר גם הוא כמבואר שמרא קמא הטוען
תלמידי רבינו יונה (שיטה מקובצת כתובות דף ברי גובר על טענת שמא של המוחזק ,ובזה הוא ישב
ב' עמוד ב') דנו אודות הנותן מתנה לחבירו בהתניה את הקושיא על הפני יהושע מדברי תלמידי רבינו
שהנותן לא ישוב בפרק זמן מסוים ,ולבסוף נותן יונה (שיטה מקובצת כתובות דף ב' עמוד ב') ומדברי
המתנה לא חזר בגלל אונס ,ופסקו תלמידי רבינו יונה הרמב"ם (פרק י"א מהלכות מכירה הלכה י"ג י"ד),
שאף שלגבי גיטין טענת אונס אינה קבילה ,אבל לגבי והשולחן ערוך (חושן משפט סימן כ"א)[ ,התמיהות
דיני ממונות טענת אונס מתקבלת ,וממילא המתנה
בטלה והמקבל צריך להחזיר את המתנה לנותן, עמם פתחנו את העלה].
