Page 331 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫שלא‬ ‫משה‬ ‫'ו גריש ‪' -‬ה הלע‬ ‫מתנת‬

‫לא יופיע בפני בית דין וישבע על צדקת טענותיו]‪,‬‬ ‫היא שהמתחייב לחבירו התחייבות לא החלטית‪,‬‬
‫יהיה חבירו נאמן בטענותיו [בית דין יכריעו את הדיון‬ ‫וכגון האומר לחבירו שאם הוא לא יבוא עד זמן‬
‫לטובת התובע] ויטול כל מה שטען בלא שבועה‬ ‫פלוני הוא יתן לו מאתים זוז‪ ,‬התחייבות כזו אינה‬
‫[והתובע יקבל ללא שבועה את מה שהוא תובע]‪,‬‬ ‫אפקטיבית‪ ,‬כי אנו אומרים שהוא לא התכוין‬
‫ועבר היום ולא בא [אם אכן הגיע התאריך והנתבע‬ ‫ברצינות לממש את התחייבותו (רמב"ם פרק י"א‬
‫לא הופיע בפני בית דין]‪ ,‬נתקיימו התנאים ואבד זכותו‬ ‫מהלכות מכירה הלכה ב')‪ ,‬אמנם אם] קנו מידו עליה‬
‫מיד‪ ,‬ואין נותנים לו זמן יותר [אלא באופן מידי בית‬ ‫בבית דין חשוב הרי זה קנה [אם ההתחיבות היתה‬
‫דין מכריעים לטובת התובע]‪ ,‬ואם הביא ראיה שהיה‬ ‫בפני בית דין חשוב ההתחייבות תקפה‪ ,‬אך בתנאי]‬
‫אנוס באותו היום [אבל אם הנתבע הביא הוכחה‬ ‫והוא שיתפוס זכיותיו בבית דין [שהמתחייב יפקיד‬
‫שהסיבה שהוא לא הופיע בבית דין היה זה מחמת‬ ‫את זכויותיו בידי בית דין]‪ ,‬והוא שלא יהיה אנוס‬
‫אונס]‪ ,‬הרי זה פטור מקנין זה [מאחר והאונס מנע‬ ‫[ובתנאי שהתנאי קויים שלא מחמת אונס והכרח]‪,‬‬
‫ממנו מלהגיע לכן בית דין לא יפקיעו את זכויותיו‬ ‫כיצד הרי שהתפיס שטרו או שוברו בבית דין‪ ,‬וקנו‬
‫של הנתבע‪ ,‬אלא ימשיכו בהליך המשפטי הרגיל]‪,‬‬ ‫מידו שאם לא בא ביום פלוני ינתן שטר זה לבעל דינו‪,‬‬
‫וישבע כשיתבענו חבירו כמו שהיה מקודם‪ ,‬וכן כל‬ ‫והגיע היום ולא בא הרי אלו נותנים‪ ,‬ואם עכבו נהר או‬
‫חולי מלבא לא יתנו וכן כל כיוצא בזה‪ ,‬והוא שיהיה‬
‫כיוצא בזה"‪.‬‬
‫בבית דין חשוב"‪.‬‬
‫גם על פסקי ההלכה הללו קשה שאף אמנם‬
‫שהנתבע הוכיח שהוא נמנע מלהגיע מחמת האונס‪,‬‬ ‫זכות הטענה‬
‫אבל הרי יתכן שגם לולא האונס הוא לא היה מופיע‬
‫בבית דין‪ ,‬ואם כן במקרה שהתובע מוחזק בממון לא‬ ‫כעין זה נפסק בשולחן ערוך (חושן משפט סימן‬
‫יהיה ניתן מחמת הספק להוציא ממנו את הממון‪,‬‬ ‫כ"א) "מי שקנו מידו [מי שתבעו אותו בבית דין‬
‫ומדוע סתמו הרמב"ם והשולחן ערוך שבכל מקרה‬ ‫והוא ביקש לדחות את הדיון ובכדי שהוא לא יחמוק‬
‫מתקבלת טענת האונס גם כאשר מחמת כן נוציא‬ ‫מהמשך הדיון הוא התחייב לבית דין] שאם [הוא]‬
‫לא יבא ביום פלוני וישבע [אם עד זמן מסוים הוא‬
‫ממון מהמוחזק‪.‬‬

‫מכל זאת הוכיח המלבושי יום טוב (משפטי התנאים סימן א') כנגד גישת הפני‬
‫יהושע (כתובות דף ב' עמוד ב') שסובר שאין טענת אונס כל עוד שלא הוכח שרק‬
‫האונס מנע את קיום התנאי‪ ,‬כי אם אכן הטענה מסופקת ממילא לא יהיה אפשר‬
‫להוציא ממון מהמוחזק‪ ,‬אלא בהכרח שגם אם הצטרף לאונס רצון לא תשלל ממנו‬
‫טענת אונס‪ ,‬ולכן גם אם השני מוחזק יוציאו ממנו את הממון‪ ,‬כי טענת אונס‬
‫מתקבלת כטענה ודאית ולא כטענת ספק‪ ,‬ולכן בכוחה אף להוציא את הממון מידי‬

‫המוחזק‪.‬‬