Page 330 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו גריש ‪' -‬ה הלע‬ ‫מתנת‬ ‫של‬

‫או במקח וממכר דלא שייך האי טעמא לא [אבל‬ ‫הסיבה שאין אונס בגיטין‬
‫לענין מתנה ומקח וממכר שלא שייך שם הטעם של‬
‫צנועות ופרוצות‪ ,‬לכן יהיה כח לטענת אונס לבטל‬ ‫בכתובות (דף ב' עמוד ב') מבואר שהסיבה‬
‫את המתנה או את המכירה]‪ ,‬הילכך [ולכן] האומר‬ ‫שרבא סבור שטענת אונס אינה יכולה לבטל את‬
‫לחבירו אם לא באתי מכאן ועד יום פלוני יהא זה שלך‬ ‫הגט "רבא סברא דנפשיה קאמר‪ ,‬משום צנועות‬
‫[הנותן לחבירו חפץ ואומר לו אם תוך זמן מסוים אני‬ ‫ומשום פרוצות‪[ ,‬למרות שמעיקר הדין טענת אונס‬
‫לא יחזור החפץ יהיה שלך]‪ ,‬ונאנס ולא בא [ולבסוף‬ ‫מהוה סיבה לקבוע שהגט לא יהיה גט‪ ,‬אך חכמים‬
‫הנותן לא בא מחמת אונס]‪ ,‬המתנה בטלה [טענת‬ ‫תיקנו שבכגון זאת הגט יהיה גט‪ ,‬וזאת מחמת שהם‬
‫האונס תבטל את המתנה או את המכירה]‪ ,‬וכן דעת‬ ‫חששו לעיות הדין הן אצל נשים צנועות והן אצל‬
‫הרמ"ה ז"ל‪ ,‬ודייק נמי [והרמ"ה דיק כן] מדקאמר‬ ‫נשים פרוצות]‪ ,‬משום צנועות [החשש שהיה אצל‬
‫[מלשון הגמרא] ולענין גיטין ["אמר רבא ולענין גיטין‬ ‫הנשים הצנועות] דאי אמרת לא להוי גט [כי אם‬
‫אינו כן"]‪ ,‬דמשמע [שהמשמעות של הדברים היא]‬ ‫ההלכה היתה שמחמת האונס הגט אינו גט]‪ ,‬זימנין‬
‫דלא אמרינן אין אונס אלא בגיטין‪ ,‬אבל לא בדבר‬ ‫דלא אניס וסברה דאניס ומיעגנא ויתבה [הנשים‬
‫ממון [שדברי רבא שאין כח לטענת אונס נאמרו‬ ‫הצנועות יחמירו על עצמן לחשוש שמא היה אונס‬
‫גם כאשר באמת לא היה אונס‪ ,‬ומפני כן הן תשבנה‬
‫דוקא לענין גיטין ולא לענין דיני ממונות]"‪.‬‬ ‫עגונות]‪ ,‬ומשום פרוצות [ומאידך גם יש לחוש לגבי‬
‫נשים פרוצות]‪ ,‬דאי אמרת לא ליהוי גיטא [שאם‬
‫טענת אונס מוציאה ממון מהמוחזק‬ ‫ההלכה תהיה שמחמת האונס הגט אינו גט]‪ ,‬זימנין‬
‫דאניס [לפעמים יהיה אונס]‪ ,‬ואמרה לא אניס [והן‬
‫משמעות דברי רבינו יונה והרמ"ה שדין זה נכון‬ ‫יגידו שלא היה אונס]‪ ,‬ואזלא ומינסבא [והם ינשאו‬
‫גם אם החפץ כבר נמצא בידיו של מקבל המתנה‪,‬‬ ‫על סמך גט שעל פי דין אינו גט]‪ ,‬ונמצא גט בטל‬
‫ותמה המלבושי יום טוב שאף שמאחר ונותן המתנה‬ ‫ובניה ממזרים [והתוצאה תהיה שהילדים מהנשואים‬
‫נאנס ממילא יש כח בטענת אונס לבטל את המתנה‪,‬‬ ‫השנים יהיו ממזרים‪ ,‬כי הרי על פי דין הגט לא היה גט‬
‫אבל הרי יתכן שגם לולא האונס הוא לא היה מגיע‪,‬‬ ‫כך שכאשר האמא שלהם נישאה בפעם השניה היא‬
‫ובאופן כזה מכיון שלאונס מצורף גם רצון אם כן אין‬ ‫עדין היתה אשת איש‪ ,‬ומחמת חששות אלו הן של‬
‫לנותן טענת אונס‪ ,‬ומדוע המתנה בטלה‪ ,‬והרי למרות‬ ‫הצנועות שיחמירו על עצמן‪ ,‬והן של הפרוצות שיקלו‬
‫שיתכן שהוא אנוס אך הרי גם יתכן שהוא היה עושה‬
‫כן גם מרצון וממילא הממון מוטל בספק‪ ,‬ובכגון זאת‬ ‫בזה‪ ,‬לכן חכמים קבעו שאין טענת אונס בגיטין]"‪.‬‬
‫ההלכה היא שהמוציא מחבירו עליו הראיה ומחמת‬
‫הספק אין להוציא את הממון מיד מי שמוחזק בו‪,‬‬ ‫טענת אונס בדיני ממונות‬
‫ואם כן במקרה שהמתנה כבר בידים של המקבל‬
‫הרי הנותן הוא המוציא מחבירו‪ ,‬ומדוע מספק אנו‬ ‫בשיטה מקובצת (כתובות דף ב' עמוד ב')‬
‫"וכתבו תלמידי הרב רבינו יונה ז"ל‪[ ,‬שמאחר והטעם‬
‫פוסקים שהמקבל צריך להחזיר את המתנה‪.‬‬ ‫שטענת אונס אינה מבטלת הגט משום צנועות‬
‫ומשום פרוצות] ודוקא בגיטין דאיתיה להאי טעמא‬
‫אסמכתא‬ ‫אמרינן דאין אונס והגט קיים [טעם זה שייך רק לענין‬
‫גיטין‪ ,‬ולכן אין אונס בגיטין והגט תקף]‪ ,‬אבל במתנה‬
‫כעין זה קשה גם בדברי הרמב"ם (פרק י"א‬
‫מהלכות מכירה הלכה י"ג י"ד) "אסמכתא [ההלכה‬