Page 335 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 335
שלה משה 'ו גריש ' -ה הלע מתנת
ביאור שיטת הרמ"א בהשגות (פרק ב' מהלכות שלוחין ושותפין הלכה
ו') חולק על הרמב"ם וסובר שהלוקח אינו צריך
שוב מצאתי שהגאון רבי מאיר אויערבאך זצ"ל להחזיר את החפץ למוכר כשיש ויכוח בין המוכר
(אמרי בינה דיני טוען ונטען סימן ז' ד"ה וראיתי לסרסור באיזה סכום המוכר הסכים שהסרסור
לאאזמ"ו) הביא את דברי סביו הגאון רבי חיים ימכור את החפץ ,וכן הכריע להלכה הרמ"א (חושן
אויערבאך זצ"ל (דברי משפט סימן ע"ט ס"ק ד') משפט סימן קפ"ה סעיף ה') ,ואם כן אדרבה מדברי
שביאר שהשולחן ערוך והרמ"א (חושן משפט סימן הראב"ד והרמ"א מוכח להיפך שלמרות שיש
קפ"ה סעיף ה') נחלקו בנידון האם כאשר המרא למרא קמא טענת ברי אין בכוחו להוציא את הממון
קמא טוען ברי הוא יגבר על המוחזק שטוען שמא,
והשיג עליו האמרי בינה שלפי המבואר במגן אברהם מהמוחזק.
(סימן ת"ט ס"ק י"ז) בשם הגאון רבי בצלאל אשכנזי
(שו"ת רבי בצלאל אשכנזי סימן כ"ז) שכאשר מינו ביאור המחלוקת
שליח וברור שהוא עשה את שליחותו ,אלא שיש
ספק האם הוא ביצע את השליחות כפי שסיכם אכן הדברי משפט (סימן קפ"ג סק"ה) לא אמר
עם המשלח ,בכגון זאת לכל השיטות* יש חזקה את דבריו אלא בביאור שיטת הרמב"ם והשולחן
שהשליח עשה את שליחותו כתיקונה ,ממילא ערוך ולא כפסק הלכה ,ובדבריו (בסימן ע"ט ס"ק ד')
אין הוכחה מדברי הרמ"א ,כי מאחר ובמקרה זה
הסרסור ודאי עשה את שליחותו ומכר את החפץ, ביאר שבזה נחלקו השולחן ערוך והרמ"א.
ממילא לכל הדעות יש הסתברות שהסרסור עשה
את שליחותו כהוגן ומכר את החפץ במחיר שעליו הכרעה כנגד הרמ"א
הוא סיכם עם המוכר ,כך שכאשר הלקוח טוען שמא
כדברי הסרסור ,יש לטענת השמא של הלקוח בסיס אך יש לתמוה על האמרי בינה (בהגהה בדברי
איתן ,כי חזקה על הסרסור שעשה את שליחותו חיים דיני תפיסה סימן ט') ונחל יצחק (חושן משפט
כהוגן ,ולכן בכגון זאת סבור הרמ"א שלא תועיל סימן ע"ה אות כ' סוף ענף ג' ,ובסימן נ"ט אות ב',
למוכר חזקת מרא קמא בצירוף טענת ברי ,כי הרי ובסימן צ"ב אות ו' סוף ענף א') שסברו כן להלכה
במקרה זה לטענת שמא יש בסיס מחמת החזקה והם ביססו את דבריהם על פסק השולחן ערוך,
ששליח עושה שליחותו לכן המרא קמא אינו יכול והרי הרמ"א חולק בזה ,וכן יש לתמוה על הנתיבות
המשפט (סימן קמ"ח ס"ק ג') ,והשערי יושר (שערי
להוציא מהלקוח. יושר שער ה' פרק כ"ד) שסברו כן כדבר פשוט,
והרי גישה זו נסתרת מפסיקת הרמ"א.
* בעירובין (דף ל"א עמוד ב') נחלקו רב נחמן ורב ששת אם מי שהתמנה להיות שליח יש חזקה שהוא ודאי עשה את שליחותו ,ונחלקו
הראשונים האם ההלכה כרב נחמן או כרב ששת ,עין תוספות עירובין (דף ל"ב עמוד א' ד"ה רב ששת) ,אלא שבהגהות מיימוניות
(לספר קנין סימן כ"ג) כתב שמחלוקתם היא רק בהקשר לאיסורי תורה ,אבל לגבי דיני ממונות ברור שההלכה כרב נחמן שלא אומרים
שחזקה על השליח שהוא עשה את שליחותו ,וכן הוא בקהלת יעקב [להגאון רבי ישראל יעקב אביו של המהרי"ט אלגאזי ,קונטרס
מידות חכמים מערכת אות ח' סימן פ"ג] ,אבל הש"ך (חושן משפט סימן ע"ז ס"ק ט') פסק שלסוברים שלגבי איסורי התורה חזקה
שהשליח עשה שליחותו כן הדין גם לגבי דיני ממונות ,אמנם בנידון שלפנינו שיש ידיעה ברורה שהשליח עשה את שליחותו ומכר את
השעון ,אלא שיש ספק לגבי פרטי השליחות על איזה מחיר סיכמו ,בזה כתב הגאון רבי בצלאל אשכנזי (שו"ת סימן כ"ז) שמוסכם
לכל השיטות שבכגון זאת חזקה שהשליח עשה את שליחותו נאמנה ,ודבריו הובאו במגן אברהם (סימן ת"ט ס"ק י"ז) ,ובמשנה ברורה
(סימן ת"ט ס"ק נ').
