Page 333 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 333

‫שלג‬  ‫משה‬  ‫'ו גריש ‪' -‬ה הלע‬                      ‫מתנת‬

‫ונסתחפה שדהו [אחרי שקדשתי אותי אז נאנסתי‪,‬‬       ‫מאלף‪ ,‬ואילו הלקוח טוען שמא הסרסור צודק‬
‫והרי זה כשדה שלך שנפסדה‪ ,‬ואין לך טענה של‬        ‫שהסכמת למכור בשמונה מאות‪ ,‬וזאת למרות‬
‫מקח טעות]‪ ,‬והוא אומר לא כי אלא עד שלא ארסתיך‬
‫והיה מקחי מקח טעות‪[ ,‬אבל הבעל טוען אולי נאנסת‬                           ‫שהלקוח מוחזק בשעון‪.‬‬
‫לפני הקידושין וממילא הקידושין היו מקח טעות]‪,‬‬
‫רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת‪[ ,‬האשה‬      ‫מבאר הגאון רבי חיים אויערבאך זצ"ל שאמנם‬
‫נאמנת בטענתה שרק לאחר הקידושין היא נאנסה]‪,‬‬      ‫אין כח בטענת ברי להוציא ממון מהמוחזק‪ ,‬אבל‬
‫רבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין [האשה אינה‬      ‫כאשר לתובע מלבד שהוא טוען ברי יש לו גם‬
‫נאמנת‪ ,‬ולכן] אלא הרי זו בחזקת בעולה עד שלא‬      ‫'חזקת מרא קמא'‪ ,‬דהיינו שהתובע מוחזק כבעלים‬
‫תתארס והטעתו [והקידושין הינם מקח טעות]‪ ,‬עד‬      ‫הראשון של החפץ‪ ,‬כראובן שהיה ידוע כבעלים של‬
                                                ‫השעון לפני המכירה‪ ,‬ומי שידוע כמי שהיה הבעלים‬
                 ‫ש[האשה] תביא ראיה לדבריה"‪.‬‬     ‫של החפץ לפני שהתעורר הספק יש לו עליונות‬
                                                ‫משפטית‪ ,‬ובאופן כזה יש כח בטענת ברי אף בכדי‬
           ‫ביאור המחלוקת‬                        ‫להוציא מידי המוחזק‪ ,‬וזאת בגלל שמצטרף לטענת‬

‫התנאים נחלקו האם כאשר התעורר ויכוח‬                                         ‫ברי חזקת מרא קמא‪.‬‬
‫בין הבעל לאשה אם היא נאנסה לפני הקידושין‬
‫וממילא מאחר והוא קידש אותה במחשבה שהיא‬          ‫ולכן כאשר ראובן טוען שהוא לא הסכים‬
‫בתולה והתברר שהאשה הטעתה אותו ובאמת היא‬         ‫למכור את השעון בפחות מאלף דולר‪ ,‬ואילו‬
‫כבר היתה בעולה לכן הקידושין הינם מקח טעות‪,‬‬      ‫הקונה אינו יודע‪ ,‬באופן זה למרות שעתה הקונה‬
‫ומנגד האשה טוענת שהיא נאנסה לאחר הקידושין‪,‬‬      ‫מוחזק בשעון עליו להשיב את השעון לראובן‪,‬‬
                                                ‫וזאת בגלל שראובן היה הבעלים של השעון לפני‬
              ‫וממילא הקידושין לא נעשו בטעות‪.‬‬    ‫שהתעורר הספק‪ ,‬כך שראובן הינו המרא קמא‬
                                                ‫וגם הוא טוען ברי‪ ,‬ברי לי שלא הסכמתי למכור‬
‫בתחילה ביארה הגמרא שמחלוקת התנאים‬               ‫את השעון בפחות מאלף דולר‪ ,‬ואילו הקונה‬
‫נעוצה בשאלה הכללית האם ברי ושמא ברי עדיף‪,‬‬       ‫אינו אלא שמא‪ ,‬הכלל הוא שטענת ברי בצירוף‬
‫רבן גמליאל ורבי אליעזר סבורים שברי ושמא ברי‬     ‫חזקת מרא קמא מועילה להוציא את השעון מידי‬
‫עדיף‪ ,‬ולכן האשה נאמנת‪ ,‬כי הרי היא טוענת מתוך‬    ‫המוחזק‪ ,‬כי המוחזק אינו אלא שמא‪ ,‬ולכן הלקוח‬
‫ידיעה ברורה שהיא נאנסה רק לאחר הקידושין‪ ,‬ואילו‬
‫הבעל אינו אלא שמא‪ ,‬שמא נאנסת לפני הקידושין‪,‬‬                   ‫צריך להחזיר את השעון לראובן‪.‬‬
‫ולכן האשה נאמנת כי ברי ושמא ברי עדיף‪ ,‬אבל רבי‬
‫יהושע סובר שברי ושמא לאו ברי עדיף‪ ,‬ולכן טענת‬                 ‫ברי וחזקה‬
‫הברי של האשה אינה סיבה להאמין לה‪ ,‬וממילא‬
                                                ‫הבסיס לסברא שכאשר מצטרף לטענת ברי כח‬
                              ‫הקידושין בטלים‪.‬‬   ‫נוסף תגבר הטענת ברי גם כנגד חזקת ממון מתבאר‬

          ‫ברי עם חזקת הגוף‬                                   ‫מהסוגיא בכתובות (דף י"ב עמוד ב')‪.‬‬

‫הגמרא דוחה הסבר זה ומבארת שיתכן שבאופן‬          ‫במשנה (בכתובות דף י"ב עמוד ב') "הנושא את‬
‫כללי גם רבן גמליאל ורבי אליעזר סבורים שברי‬      ‫האשה ולא מצא לה בתולים [ומכיון שהוא התחתן‬
                                                ‫אתה בחזקת שהיא בתולה ממילא הקידושין הינם‬
                                                ‫מקח טעות‪ ,‬אלא ש]היא אומרת משארסתני נאנסתי‬
   328   329   330   331   332   333   334   335   336   337   338