Page 344 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו גריש ‪' -‬ו הלע‬ ‫מתנת‬ ‫דמש‬

‫בטל‪ ,‬אבל בסיפא שההתניה היתה שהגט יהיה תקף‬ ‫שפירש רש"י שהבבלי סבר שגם ברישא כשהבעל‬
‫אם לא אתרפא‪ ,‬בזה גם הירושלמי סבור שבין אם‬ ‫התנה את ישום הגט בכך שהוא ימות מחולי זה‪ ,‬לא‬
‫הבעל מת מחמת המחלה ובין אם הוא מת מסיבה‬ ‫היתה כונתו שהוא ימות בגלל המחלה‪ ,‬אלא שאם‬
‫שונה אך מכיון שהוא לא התרפא ממילא הגט תקף‪.‬‬ ‫הוא ימות בעודו חולה גם אם לא תהיה כל זיקה בין‬
‫סיבת המות למחלה הגט יהיה תקף‪ ,‬ולכן מקשה‬
‫כהבנת הירושלמי מפורש גם בתוספתא (גיטין‬ ‫הבבלי מה ההבדל בין הרישא לסיפא שברישא אם‬
‫פרק ה' הלכה ב') "הרי זה גיטך אם מתי מחולי זה‪,‬‬ ‫הוא אמר שהגט יהיה תקף רק אם הוא ימות בעודו‬
‫ונפל עליו הבית או נשכו נחש ומת אינו גט‪ ,‬שלא מת‬ ‫חולה ולבסוף הכישו נחש הגט בטל‪ ,‬ואילו בסיפא‬
‫מאותו חולי‪ ,‬אם לא עמדתי מחולי זה ונפל עליו הבית‬ ‫שהוא התנה את תוקפו של הגט בכך שהוא לא‬
‫יתרפא מהמחלה הגט תקף גם אם הוא מת בגלל‬
‫או נשכו נחש הרי זה גט‪ ,‬שלא עמד מאותו חולי"‪.‬‬ ‫שנחש הכיש אותו‪ ,‬והרי גם ברישא וגם בסיפא הבעל‬
‫לא הגביל את מימוש הגט בכך שהוא ימות מחמת‬
‫מסקנת הבבלי‬ ‫המחלה‪ ,‬ומפני תמיהה זו הסיק הבבלי שהברייתא‬
‫אכלו ארי‬
‫משובשת ואין ללמוד ממנה הלכה למעשה‪.‬‬
‫"שלחו מתם [ארע מקרה כזה שחולה נתן גט‬
‫לרעייתו עם התניה שהגט יהיה תקף רק אם הוא‬ ‫מתבאר‪ ,‬שהבבלי והירושלמי נחלקו בפרשנות‬
‫לא יתרפא מהמחלה‪ ,‬וסופו היה שבעודו חולה טרף‬ ‫לתנאי "אם אמות מחולי זה" הבבלי מבין שהתנאי‬
‫אותו אריה‪ ,‬ונשלח מארץ ישראל פסק הלכה] אכלו‬ ‫יתממש בין אם הבעל ימות מחמת החולי ובין אם‬
‫הוא ימות מסיבה אחרת‪ ,‬ולכן הבבלי תמה "מאי‬
‫ארי אין לנו [והגט אינו גט]"‪.‬‬ ‫שנא רישא ומאי שנא סיפא"‪ ,‬כי הרי בין ברישא‬
‫ובין בסיפא התנאי היה שאם הוא לא יתרפא אלא‬
‫ומאחר והבבלי לא חילק בין הרישא לסיפא‬ ‫ימות הגט יהיה תקף‪ ,‬והסיק הבבלי שברייתא זו‬
‫והוא סובר שהן ברישא והן בסיפא התנאי יתממש‬ ‫משובשת ואין ללמוד ממנה הלכה‪ ,‬אבל הירושלמי‬
‫גם אם הבעל ימות מסיבה אחרת‪ ,‬כך שאם אריה‬ ‫מבין שכאשר הבעל התנה שהגט יהיה תקף רק אם‬
‫טרף את הבעל התנאי התקיים‪ ,‬ולמרות זאת מסקנת‬ ‫הוא ימות מחולי זה‪ ,‬כונתו היא שהוא ימות מחמת‬
‫הסוגיא היא שאם אריה טרף את הבעל הגט בטל‪ ,‬כך‬ ‫המחלה‪ ,‬ולכן ברישא אם הוא מת מסיבה אחרת הגט‬
‫שמסקנת הבלי היא שבין ברישא ובין בסיפא הגט‬

‫בטל‪ ,‬והנימוק למסקנה זו תתבאר באות ב'‪.‬‬

‫‪-‬ב‪-‬‬

‫טענת אונס‬

‫התבאר באות א' שמסקנת הבבלי היא שבין ברישא ובין בסיפא הגט בטל‪ ,‬מסקנה זו‬
‫צריכה ביאור כי מאחר והבבלי סובר שהן ברישא והן בסיפא הבעל לא התכון להגביל את‬
‫קיום הגט בכך שהוא ימות מהמחלה‪ ,‬אלא כונתו היא שהגט יהיה תקף גם אם הוא ימות‬
‫מסיבה אחרת‪ ,‬כך שאם הבעל מת בגלל שנפל עליו הבית או שהכישו נחש או שאכלו ארי‬

‫התנאי התקים‪ ,‬אם כן תמוה מדוע הסיק הבבלי שבין ברישא ובין בסיפא הגט בטל‪.‬‬