Page 352 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו גריש ‪' -‬ו הלע‬ ‫מתנת‬ ‫בנש‬

‫שהתבאר (באות ד' בדרך הראשונה בביאור שיטת‬ ‫ימות בגלל המחלה‪ ,‬ולכן מכיון שהוא לא מת מחמת‬
‫הרמב"ם) שהירושלמי סובר שבמקרה זה אין כנגד‬ ‫המחלה אלא הוא מת בגלל שהבית נפל עליו‪ ,‬אם כן‬
‫הגט טענת אונס‪ ,‬וזאת בגלל שהסכימה דעתו של‬
‫הבעל שהגט יהיה תקף בכל אופן שהוא לא יקום‬ ‫ברור שהתנאי לא יושם‪ ,‬והגט בטל בודאות‪.‬‬
‫ממיטת חוליו‪ ,‬גם אם המות יהיה מסיבות נדירות‪,‬‬
‫ולכן סובר הירושלמי שאם הבעל נטרף הגט תקף‬ ‫וזאת בשונה מפסק הרמב"ם (הלכה י"ח)‬
‫שבסיפא של הברייתא הגט בספק‪ ,‬כי שם התנאי‬
‫בודאות‪.‬‬ ‫היה שהגט יהיה תקף רק אם לא אעמוד מחולי‬
‫זה‪ ,‬בזה גם אם הבעל מת מסיבות אחרות התנאי‬
‫נקודה ג' ‪ -‬מקור הכרעת הרמב"ם‬ ‫התממש‪ ,‬כי הרי הוא לא התרפא מהחולי‪ ,‬והערעור‬
‫כנגד הגט הוא רק בגלל טענת אונס‪ ,‬ומכיון שטענת‬
‫לאור זאת ביאור הפני יהושע בהכרח אינו‬ ‫האונס הינה טענה מסופקת כי הרי יתכן שלולא זאת‬
‫תואם את דברי הרא"ש (גיטין פרק ו' סימן ד')‬ ‫שהבית נפל על הבעל הוא היה מת מהמחלה‪ ,‬לכן‬
‫שהמקור לספק של הרמב"ם (בהלכה י"ח) הוא‬ ‫באופן כזה פסק הרמב"ם שהגט יהיה מוטל בספק‪.‬‬
‫מחמת שהרמב"ם חש לירושלמי‪ ,‬כי הרי לביאור‬
‫הפני יהושע אין היתכנות בדברי הירושלמי‪ ,‬וכמו‬ ‫נקודה ב' ‪ -‬ללא זיקה להכרעת הירושלמי‬
‫שהתחדד בנקודה השניה‪ ,‬ואם כן בהכרח שהמקור‬
‫לספקו של הרמב"ם הוא כמו שכתבו הר"ן (על‬ ‫למרות שהרמב"ם סבר כירושלמי שחילק בין‬
‫הרי"ף בגיטין דף ל"ה עמוד א') והמגיד משנה (פרק‬ ‫הרישא לסיפא של הברייתא‪ ,‬אבל להכרעת הרמב"ם‬
‫ט' מהלכות גירושין הלכה י"ז) שכך פירש הרמב"ם‬ ‫אין היתכנות בירושלמי‪ ,‬כי הרי הירושלמי הכריע‬
‫את הכרעת בני ארץ ישראל שהובא (בגיטין דף ע"ג‬ ‫בבירור שאם הבעל מת מיתה משונה הגט תקף‪,‬‬
‫עמוד א') "שלחו מתם אכלו ארי אין לנו"‪ ,‬היינו שאין‬ ‫והרי ודאי שאין הדבר ברור שלולא זאת שהאריה‬
‫לנו אפשרות להכריע על כשרותו של הגט‪ ,‬וממילא‬ ‫טרף את הבעל הוא היה מת מהמחלה‪ ,‬ואם כן מכך‬
‫שהירושלמי הכריע שהגט תקף בודאות‪ ,‬בהכרח‬
‫האשה ספק מגורשת‪.‬‬ ‫שנימוקו אינו מחמת סברת הפני יהושע‪ ,‬אלא כמו‬