Page 357 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫זנש‬ ‫משה‬ ‫'ו גריש ‪' -‬ו הלע‬ ‫מתנת‬

‫סיכום‪ ,‬מסקנה‪ ,‬והלכה למעשה‬

‫שאינן קשורות למחלה‪ ,‬אלא שהגט בטל מחמת‬ ‫ביאור הסוגיא בגיטין‬
‫טענת אונס‪ ,‬וזאת מאחר והבעל כלל לא העלה על‬
‫דעתו שהוא ימות בגלל שיקרה לו מאורע יוצא דופן‪,‬‬ ‫(אותיות א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ג')‬
‫ולכן כאשר הבעל מת בגלל שנפל עליו הבית או‬
‫שהכישו נחש הרי התנאי התקיים שלא כדעתו של‬ ‫גיטין (דף ע"ג עמוד א') "תנו רבנן זה גיטיך מהיום‬
‫הבעל ולא לזה הוא כיון‪ ,‬ולכן יש כנגד הגט טענת‬ ‫אם מתי מחולי זה [ראובן חלה והוא גירש את אשתו‬
‫בהתניה שהגט יהיה תקף רק אם הוא ימות מחולי‬
‫אונס‪.‬‬ ‫זה]‪ ,‬ונפל הבית עליו‪ ,‬או הכישו נחש [ולבסוף הוא‬
‫מת בגלל שנחש הכיש אותו‪ ,‬או שהבית בו שהה‬
‫ביאור שיטת הירושלמי‬ ‫נפל עליו]‪ ,‬אינו גט [הגט בטל וממילא האשה אינה‬
‫גרושה אלא אלמנה ואם בעלה מת ללא זרע של‬
‫אבל הירושלמי חילק בין הרישא לסיפא‪ ,‬והוא‬ ‫קיימא היא תהיה זקוקה ליבום או חליצה‪ ,‬ומאידך‬
‫סבור שברישא כשהבעל התנה את קיום הגט בכך‬ ‫היא תהיה מותרת להנשא לכהן כדין אלמנה‪ ,‬אבל‬
‫שהוא ימות מהמחלה‪ ,‬הגט בטל כי נכלל בתנאי‬ ‫אם הגט ניתן בהתניה שהוא יהיה תקף רק] אם לא‬
‫שהגט יהיה בתוקף רק אם הבעל ימות בגלל המחלה‪,‬‬ ‫אעמוד [אתרפא] מחולי זה‪ ,‬ונפל עליו הבית או הכישו‬
‫ולכן מכיון שהוא מת מסיבה אחרת הגט בטל‪ ,‬אמנם‬
‫בסיפא כשהבעל התנה את קיום הגט בכך שהוא לא‬ ‫נחש‪ ,‬הרי זה גט"‪.‬‬
‫יתרפא מהמחלה‪ ,‬בזה התנאי התקיים גם אם הבעל‬
‫מת מסיבות אחרות‪ ,‬כי התנאי היה שהגט יהיה‬ ‫הרישא של הברייתא עוסקת בחולה שגרש‬
‫בתוקף אם לא אתרפא מהחולי והרי גם אם הוא מת‬ ‫בהתניה שהגט יהיה תקף רק אם הוא ימות מהמחלה‬
‫מסיבות אחרות הוא אכן לא התרפא מהמחלה‪ ,‬ולכן‬ ‫ובסוף הבעל מת מסיבה אחרת‪ ,‬ואילו בסיפא‬
‫הגט יהיה בתוקף‪ ,‬ואף שהבבלי סבר שהגט בטל בגין‬ ‫הגירושין היו עם תנאי שהבעל לא יתרפא מהמחלה‪,‬‬
‫טענת אונס‪ ,‬הירושלמי חולק בזה על הבבלי וסובר‬ ‫ונאמר בברייתא שברישא הגט בטל ואילו בסיפא‬
‫שאין טענת אונס כנגד הגט מכיון שבעת ההתניה‬
‫עלה בדעתו ומחשבתו של הבעל גם מאורעות‬ ‫הגט בתוקף‪.‬‬
‫יוצאות דופן‪ ,‬ומפני כן בסיפא סבור הירושלמי שהגט‬
‫הבבלי סבור שאין כל היגיון לחלק בין הרישא‬
‫יהיה בתוקף‪.‬‬ ‫לסיפא וממילא בהכרח שהברייתא משובשת‪,‬‬
‫בפשיטות עולה מהסוגיא שמסקנת הבבלי היא‬
‫כך שיש שתי מחלוקות‬ ‫שהן ברישא והן בסיפא הגט בטל‪ ,‬אך הירושלמי‬
‫בין הבבלי לירושלמי‪:‬‬ ‫(גיטין פרק ז' הלכה ד') אישש את הנפסק בברייתא‬
‫שברישא הגט בטל‪ ,‬ובסיפא הגט תקף‪ ,‬הכרעת‬
‫א‪ .‬ברישא כשהבעל גירש בהתניה שהגט יהיה‬ ‫הרמב"ם (פרק ט' מהלכות גירושין הלכה י"ז י"ח)‬
‫קיים רק אם הוא ימות מחולי זה‪ ,‬בזה הן לבבלי והן‬
‫לירושלמי אם לבסוף הבעל מת בגלל שנפל עליו‬ ‫שברישא הגט בטל ובסיפא הגט בספק‪.‬‬
‫הבית הגט בטל‪ ,‬אלא שנחלקו הבבלי והירושלמי‬
‫בנימוק של ההלכה‪ ,‬לבבלי הגט בטל מחמת טענת‬ ‫ביאור שיטת הבבלי‬

‫הבבלי סובר שהן ברישא והן בסיפא נכלל בתנאי‬
‫שהגט יהיה תקף גם אם הבעל ימות מסיבות אחרות‬