Page 359 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 359

‫טנש‬  ‫משה‬  ‫'ו גריש ‪' -‬ו הלע‬                      ‫מתנת‬

       ‫ישוב פסקי השולחן ערוך‬                    ‫האם לולא האונס התנאי היה מתקיים‪( ,‬פני יהושע‬
                                                   ‫כתובות דף ב' עמוד ב') ‪ -‬והארכנו בזה באות ה'‪.‬‬
‫בזה מיושבים פסקי השולחן ערוך‪ ,‬שלגבי‬
‫היוצא לדרך והתנה שהגט יהיה תקף רק אם הוא‬                    ‫באונס וברצון‬
‫ישוב עד זמן מסוים פסק השולחן ערוך (אבן העזר‬
‫סימן קמ"ד סעיף א') שאם הבעל נטרף הגט בטל‪,‬‬                       ‫(אותיות ח'‪ ,‬ט')‬
‫ואילו לגבי חולה שהתנה את קיום הגט בכך שהוא‬
‫לא יתרפא בזה פסק השולחן ערוך (אבן העזר סימן‬     ‫מדברי הרמב"ם הללו הקיש הפני יהושע לגבי‬
‫קמ"ה סעיף ו') שאם אכלו ארי הגט בספק‪ ,‬וכבר‬       ‫הנותן גט בהתניה שהוא לא ישוב בתוך שלושים יום‪,‬‬
                                                ‫ולבסוף אכלו אריה‪ ,‬שגם בזה הגט יהיה בספק‪ ,‬כי‬
            ‫תמה בזה הבית שמואל (שם ס"ק י')‪.‬‬     ‫הרי יתכן שגם לולא זאת שהבעל נטרף הוא לא היה‬

‫לדברי האור שמח ההבדל ברור‪ ,‬חולה שנטרף‬                                   ‫חוזר בתוך שלושים יום‪.‬‬
‫העילה לבטל את הגט אינה אלא מחמת שיש‬
‫כנגד הגט טענת אונס‪ ,‬בזה מאחר ולא ברור האם‬       ‫אבל האור שמח (פרק ט' מהלכות גירושין הלכה‬
‫לולא זאת שהארי טרף את הבעל הוא היה מבריא‬        ‫י"ח) כתב שאין דמיון בין הנידונים‪ ,‬כי כאשר התנאי‬
‫ממחלתו‪ ,‬לכן טענת האונס מוטלת בספק‪ ,‬אבל‬          ‫תלוי בדעתו של הבעל‪ ,‬וכגון אם הבעל יצא לדרך‬
‫היוצא לדרך ונטרף הגט בטל לא בגלל טענת אונס‪,‬‬     ‫והתנה את ישום הגט בכך שהוא לא ישוב בפרק זמן‬
‫אלא שמאחר והמטרה של ההתניה היתה בכדי‬            ‫מסוים‪ ,‬בזה מאחר ומטרת ההתניה היתה להותיר‬
‫להותיר בידיו של הבעל את היכולת לבטל את הגט‪,‬‬     ‫בידיו את ההחלטה‪ ,‬לכן אם הוא נאנס הגט יהיה בטל‬
‫ממילא מאחר ובגלל שהוא נטרף נמנע ממנו זכות‬       ‫בודאות‪ ,‬וספיקו של הרמב"ם הוא רק כאשר הקיום‬
‫ההחלטה‪ ,‬לכן הגט בטל בודאות‪[ ,‬והתפרש בארוכה‬      ‫של התנאי לא היה תלוי בדעתו של הבעל‪ ,‬וכגון‬
                                                ‫חולה שמתנה את ישום הגט בכך שהוא לא יבריא‬
                                     ‫באות ט']‪.‬‬  ‫שמאחר והחיים והמות אינם בשליטתו‪ ,‬בזה פסק‬

                                                                         ‫הרמב"ם שהגט בספק‪.‬‬

                          ‫הלכה למעשה‬

‫הצגנו בפתיחה לעלה את שאלת העיגון של פסיה ששלושה חודשים לאחר‬
‫הנישואין בעלה לקה במחלה ממארת‪ ,‬ומאחר והרופאים לא נתנו סיכוים להחלמתו‬
‫לכן ראובן נתן לפסיה גט‪ ,‬אך בתוספת פסיקה שהגט יהיה תקף רק אם הוא לא‬

      ‫יחלים ממחלתו‪ ,‬סופו היה שהבית בו שהה עלה באש וראובן נספה בדליקה‪.‬‬

‫השאלה העומדת על הפרק היא האם הגט תקף וממילא ככלות האבל תוכל‬
‫פסיה להנשא לאלתר‪ ,‬או שהגט אינו תקף ומאחר וראובן לא השאיר זרע של קיימא‬
‫פסיה זקוקה לחליצה‪ ,‬כך שיהיה עליה להמתין שנים רבות עד שדן אחיו של ראובן‬

                                                     ‫יגדל ויחלץ אותה מכבלי עיגונה‪.‬‬
   354   355   356   357   358   359   360   361   362   363   364