Page 363 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 363

‫גסש‬  ‫משה‬  ‫'ו גריש ‪' -‬ז הלע‬                     ‫מתנת‬

‫בין הבעל לאשה‪ ,‬ולכן הגט נכנס מידית לתוקפו אלא‬  ‫גיטין (דף פ"ג עמוד ב') "הרי זה גיטך על מנת שלא‬
‫שעל האשה לישם את ההתניה]" וכמו שפרש רש"י‬       ‫תשתי יין‪ ,‬על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם אין‬
‫"הרי זה כריתות מיד‪ ,‬והיא תקיים התנאי"‪ ,‬וממילא‬  ‫זה כריתות [מאחר והתנאי היה ללא הגבלת זמן אם‬
‫גם הגט שניתן למרים מאחר וההתניה קצובה לזמן עד‬  ‫כן הגט אינו כורת בין הבעל לאשה‪ ,‬כי לעולם האשה‬
‫שנת תש"פ‪ ,‬אם כן הגט כשר ומרים מגורשת לאלתר‪,‬‬    ‫תשאר אגודה בבעלה הראשון ומחויבת לישם את‬
‫אלא שעל מרים למלא אחר התנאי ולא לצאת‬           ‫ההתניה]‪ ,‬שלשים יום הרי זה כריתות [כי התנאי לא‬
                                               ‫מגביל אותה אלא רק לזמן מסוים‪ ,‬וממילא הגט כורת‬
                  ‫מגבולות הארץ עד שנת תש"פ‪.‬‬

‫הספק הוא האם מותר למרים להנשא מידית לדוד וזאת מתוך הנחה שמרים תעמוד‬
‫בהתניה ולא תצא מהארץ עד שנת תש"פ‪ ,‬או שמאחר ואם היא תצא מהארץ לפני שנת‬
‫תש"פ הגט יתבטל‪ ,‬ממילא היא אינה יכולה להנשא עד שנת תש"פ‪ ,‬כי הרי אם היא תנשא‬
‫לדוד ולאחר מכן היא תצא מהארץ יתברר שהגט שקבלה משמעון בטל והיא עודנה אשתו‬
‫של שמעון‪ ,‬כך שהיא אשת איש ואסור היה לה להנשא לדוד‪ ,‬ואם יולדו לה ילדים מדוד‬
‫הילדים יהיו ממזרים והם יהיו אסורים לבוא בקהל‪ ,‬ומפני כן יתכן שבכדי למנוע מכשול‬

                               ‫עליה להמנע מלהתחתן עד שנת תש"פ‪ ,‬מועד סיום ההתניה‪.‬‬

‫לה הרי את מותרת לכל אדם על מנת שלא תנשאי‬       ‫בשאלה זו דן הרא"ש (גיטין פרק ט' סימן ב')‪,‬‬
‫לפלוני [רבי יוסי ברבי יהודה מבאר שמחלוקתם של‬                      ‫והוא הציג בזה ראיות סותרות‪.‬‬
‫רבי אליעזר וחכמים היא רק באופן שהגט כלל את‬
‫כולם‪ ,‬אלא שהגט ניתן עם התניה שהיא לא תנשא‬           ‫ראיה א' ‪ -‬לא תינשאי לפלוני‬
‫לפלוני]‪ ,‬שרבי אליעזר מתיר לכל אדם חוץ מאותו‬
‫האיש [רבי אליעזר מתיר לה להנשא לכל אדם חוץ‬     ‫במשנה בתחילת פרק המגרש (גיטין דף פ"ב‬
‫מאותו פלוני]‪ ,‬וחכמים אוסרים [חכמים אוסרים‬      ‫עמוד א') "המגרש את אשתו ואמר לה הרי את‬
‫לאשה להנשא כי מאחר והגט לא כורת בהחלטיות‬       ‫מותרת לכל אדם אלא לפלוני רבי אליעזר מתיר‬
                                               ‫וחכמים אוסרים"‪ ,‬המשנה דנה אודות בעל שגירש‬
                ‫בין הבעל לאשה לכן הגט פסול]"‪.‬‬  ‫את אשתו בתנאי שהיא לא תנשא לפלוני‪ ,‬ונחלקו‬
                                               ‫בזה רבי אליעזר וחכמים‪ ,‬לרבי אליעזר הגט כשר‪,‬‬
        ‫מותרת להנשא לאחרים‬                     ‫וחכמים סבורים שהגט פסול‪ ,‬וכן פסקו הרמב"ם‬
                                               ‫(פרק ח' מהלכות גירושין הלכה י"ז) והשולחן ערוך‬
‫הרי שלשיטת רבי אליעזר שהגט כשר מותר‬
‫לאשה להנשא עם שאר בני אדם למרות שתוקפו‬                          ‫(אבן העזר סימן קל"ז סעיף א')‪.‬‬
‫של הגט מותנה בכך שהיא לא תנשא לפלוני ולא‬
‫חוששים שהיא לא תקיים את התנאי‪ ,‬והגמרא‬                     ‫ביאור המחלוקת‬
‫(גיטין דף פ"ב עמוד ב') מסבירה את טעמו של רבי‬
‫אליעזר שהוא מדמה את התנאי המדובר לשאר‬          ‫ובגמרא (דף פ"ב עמוד א') "אמר רבי יוסי ברבי‬
‫תנאים‪" ,‬מאי טעמא דרבי אליעזר מידי דהוה אכל‬     ‫יהודה לא נחלקו רבי אליעזר וחכמים על המגרש את‬
‫תנאי דעלמא"‪ ,‬הרי שגם בשאר תנאים אין כל מניעה‬   ‫אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני‬
                                               ‫שאינה מגורשת‪ ,‬על מה נחלקו על המגרש אשתו ואמר‬
   358   359   360   361   362   363   364   365   366   367   368