Page 364 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו גריש ‪' -‬ז הלע‬ ‫מתנת‬ ‫דסש‬

‫[וממילא הגט יהיה בטל ובניה יהיו ממזרים‪ ,‬אלא‬ ‫שהאשה תינשא גם לפני קיום התנאי‪ ,‬ואין אנו‬
‫בהכרח שלא חוששים לכך שהאשה לא תיישם את‬ ‫חוששים שהיא תפר את התנאי‪.‬‬
‫התנאי‪ ,‬ולכן מותר לה להנשא אף לפני שהיא ישמה‬
‫את התנאי‪ ,‬אם כן גם בנידון של רבי אליעזר וחכמים‬ ‫ראיה ב' ‪ -‬סברת רבי עקיבא‬
‫בגט שניתן בהתניה שהאשה לא תנשא לפלוני אין‬
‫לחשוש לכך שהאשה לא תיישם את התנאי]‪ ,‬היינו‬ ‫ראיה נוספת הביא הרא"ש מהמשך הסוגיא‬
‫פירכא [לזה התכון רבא שאמר שלכל הטענות של‬ ‫(גיטין דף פ"ג א') "תנו רבנן לאחר פטירתו של רבי‬
‫אליעזר נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו [לאחר‬
‫התנאים שפסלו גט כזה יש תשובה]"‪.‬‬ ‫פטירת רבי אליעזר התכנסו יחדיו ארבעה זקני‬
‫הדור וכל אחד אמר הסבר אחר מדוע רבי אליעזר‬
‫בשאר תנאים מותר להנשא‬ ‫לא צדק וגט שניתן בהתניה שהיא לא תנשא לפלוני‬
‫אינו כשר]‪ ,‬אלו הן רבי יוסי הגלילי ורבי טרפון ורבי‬
‫מפורש בגמרא שאשה שקבלה גט עם התניה‬ ‫אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא‪ ...‬נענה רבי עקיבא ואמר‬
‫מותר לה להנישא מיד ואין לחשוש שהיא תפר את‬ ‫הרי שהלכה זו [האשה שקיבלה גט מבעלה הראשון‬
‫התנאי‪ ,‬ובזה סתר רבא את טענתו של רבי עקיבא שאי‬ ‫בתנאי שלא תנשא לפלוני‪ ,‬ולאחר קבלת הגט היא‬
‫אפשר להכשיר גט שניתן בהתניה שהיא לא תנשא‬ ‫הלכה] ונשאת לאחד מן השוק [היא נשאת בנישואין‬
‫לפלוני‪ ,‬מחמת חשש שלאחר שבעלה השני ימות‬ ‫שנים עם אחד שהיה מותר לה להנשא לו] והיו לה‬
‫היא תנשא לפלוני והגט של בעלה הראשון יתבטל‬ ‫בנים ונתארמלה [ולאחר שנולדו לה בנים מת בעלה‬
‫רטרואקטיבי ובניה מבעלה השני יהיו ממזרים‪ ,‬ורבא‬ ‫השני] או נתגרשה‪ ,‬ועמדה ונישאת לזה שנאסרה עליו‬
‫סתר את טענתו של רבי עקיבא מכך שבכל הגיטין‬ ‫[ולאחר מכן היא התחתנה בנישואין שלישים עם‬
‫שניתנו בהתניה מותר לנשים להנשא מיד ואנו לא‬ ‫אותו פלוני שבעלה הראשון אסר עליה להתחתן‬
‫חוששים שהם יפרו את התנאי‪ ,‬ולכן גם אשה שקיבלה‬ ‫עמו]‪ ,‬לא נמצא גט בטל ובניה ממזרים [התוצאה של‬
‫גט בהתניה שהיא לא תנשא לפלוני מותר לה להנשא‬ ‫נישואין אלו הינה הרת אסון כי בנישואין השלישיים‬
‫לאלתר ואנו לא חוששים שאחר מיתת בעלה השני‬ ‫היא הפרה את ההתניה של הגט שניתן לה מבעלה‬
‫היא תינשא לפלוני ‪ -‬הוי אומר שפשוט לרבא שבכל‬ ‫הראשון וכתוצאה מכך הנישואין עם הבעל השני היו‬
‫הגיטין מותר לאשה להנשא מיד לאחר קבלת הגט‬ ‫אסורים והילדים מנישואין שניים יהיו ממזרים]‪ ,‬הא‬
‫למדת שאין זה כריתות [בהכרח שחכמים צודקים‬
‫ואין חשש שהיא לא תישם את התנאי‪.‬‬
‫שכזה גט הינו פסול]"‬
‫ראיה ג' ‪ -‬לא תנשא עד שתתן‬
‫"אמר רבא כולהו אית להו פירכא [לכל‬
‫מאידך גיסא מגיטין (דף ע"ד עמוד א') הוכיח‬ ‫ההסברים‪ ,‬כולל ההסבר של רבי עקיבא‪ ,‬יש דחיה]‪...‬‬
‫הרא"ש שכל עוד שהאשה לא קיימה את התנאי‬ ‫אי הכי [אם כדברי רבי עקיבא] בכולה תנאי דעלמא‬
‫אסור לה להנשא "הרי זה גיטך על מנת שתתני לי‬ ‫[בכל הגיטין שניתנו עם תנאי] נמי לא תנסיב [לא‬
‫מאתים זוז‪ ,‬אף על פי שנקרע הגט או שנאבד מגורשת‪,‬‬ ‫תתחתן האשה עד שהיא תישם את התנאי] דלמא‬
‫ולאחר לא תנשא עד שתתן"‪ ,‬הרי שכל עוד שהאשה‬ ‫לא מקיימא ליה לתנאיה [כי הרי יש לחוש שמא היא‬
‫לא העבירה מאתים זוז לבעלה אסור לה להנשא‬ ‫לא תישם את התנאי] ונמצא גט בטל ובניה ממזרין‬

‫לאחר‪.‬‬