Page 369 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 369

‫טסש‬  ‫משה‬  ‫'ו גריש ‪' -‬ז הלע‬                        ‫מתנת‬

‫שגם אם הצטרף לרצון אונס לא הוי בכלל אונס‪ ,‬ולכן ישום התנאי בשליטת האשה והיא‬
                                                                     ‫יכולה להנשא לאלתר‪.‬‬

‫אמנם לסוברים שאם מצטרף לרצון אונס הוי בכלל אונס כתב הגאון רבי שלמה‬
‫איגר זצ"ל שמוכרחים להסביר את ההלכה כסברת הגאונים [שהוזכרה בהלכות גדולות]‬

                                     ‫שלאחר שהבעל מת כבר אין צורך לקים את התנאי‪.‬‬

‫ההקשר בין הדברים נראה כבלתי מובן‪ ,‬אבל הגאון זצ"ל האריך בדברים וביארם היטב‪.‬‬

‫את דיבורו ולא מקיים את הנדר עובר על האיסור‬                   ‫אונס שאינו מצוי‬
‫הנלמד מהפסוק (במדבר פרק ל' פסוק ג') "לא יחל‬
‫דברו ככל היצא מפיו יעשה"] ובבל תאחר [הנודר‬        ‫הגאון רבי שלמה איגר זצ"ל מבאר שאף‬
‫להביא קרבן והמתין עם קיום הנדר עד אחר שעברו‬       ‫שלסוברים שגם כאשר מצטרף לאונס רצון הוי‬
‫שלושה רגלים עובר על האיסור הנלמד מהפסוק‬           ‫בכלל אונס ולכן אם התנאי יתקיים גם מחמת אונס‬
‫(דברים פרק כ"ג פסוק כ"ב) "כי תדר נדר לה' אלקיך‬    ‫הגט יתבטל‪ ,‬למרות זאת מותר לאשה להנשא כי‬
‫לא תאחר לשלמו"] אף נזירות [ומההיקש לנזירות‬        ‫ישום התנאי הוא בשליטת האשה‪ ,‬והטעם כי אנו‬
                                                  ‫לא חוששים שיקרה אונס‪ ,‬וכמו שמפורש בתוספות‬
 ‫למדים שאף בנזירות] עובר בבל יחל ובבל תאחר"‪.‬‬      ‫(כתובות דף ג' עמוד א' ד"ה וסברה) "ומן הדין‬
                                                  ‫[מצד ההלכה] לית לן למיחש דלמא אניס הוא [לא‬
‫ובעמוד ב' מקשה הגמרא "בל תאחר דנזירות‬             ‫צריכים לחוש לאונס]‪ ,‬דרובן לא אניסי [כי בדרך כלל‬
‫היכי משכחת לה [כיצד יתכן שהמתחייב להיות‬           ‫לא קורה אונס]‪ ,‬ולהכי קרי להו צנועות שמחמירים‬
‫נזיר יעבור על בל תאחר]‪ ,‬כיון דאמר הריני נזיר הוה‬  ‫על עצמן [ובזה מבואר שהגמרא כינתה את הנשים‬
‫ליה נזיר [הרי מיד שהוא התחייב להיות נזיר הוא‬      ‫שחוששות שהתנאי קויים רק מחמת אונס בתואר‬
‫נהיה נזיר] אכל קם ליה בבל יאכל [ואם הוא יאכל‬      ‫'צנועות' כי חששם אינו מעוגן בהלכה אלא שהם‬
‫ענבים הוא יעבור איסור‪ ,‬כך שלא שייך בנזיר איסור‬    ‫היו מחמירות על עצמן חומרה שאינה ראויה]"‪ ,‬הרי‬
‫בל תאחר]‪ ,‬באומר לכשארצה אהא נזיר [מתרצת‬
‫הגמרא ששייך איסור בל תאחר אם הוא אמר‬                  ‫שמבואר בתוספות שאין לחשוש שיקרה אונס‪.‬‬
‫במפורש שהוא לא יהיה מיד נזיר אלא רק כשהוא‬
‫ירצה]‪ ,‬ואי אמר כשארצה ליכא בל תאחר [הגמרא‬                     ‫האונס המצוי‬
‫דוחה תירוץ זה כי הרי אם הוא אמר שהוא יהיה נזיר‬
‫רק כשהוא ירצה אם כן אין לו כל איסור לעכב את‬       ‫אמנם ישנו אונס אחד שהוא תמיד אונס מצוי‬
‫הנזירות‪ ,‬כי הרי הוא אמר במפורש שהוא יהיה נזיר‬     ‫וצריך לחשוש ממנו והוא המות‪ ,‬וכמו שכתב הרא"ש‬

                             ‫רק כשהוא ירצה]"‪.‬‬              ‫על דברי הגמרא בנדרים (דף ג' עמוד א')‪.‬‬

‫"אמר רבא כגון דאמר לא איפטר מן העולם עד‬           ‫"'איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה'‬
‫שאהא נזיר [מתרץ רבא שיש אופן שהוא יעבור על‬        ‫(במדבר פרק ו' פסוק ב') ‪ -‬מקיש נזירות לנדרים‬
‫בל תאחר‪ ,‬אם הוא התחייב להיות נזיר לפני שהוא‬       ‫ונדרים לנזירות‪[ ,‬מכך שהתורה כתבה בפסוק אחד‬
‫ימות] דמן ההיא שעתא הוה ליה נזיר [ומכיון שאדם‬     ‫נדר ונזיר למדנו שיש משואה בין הלכות נדרים‬
                                                  ‫להלכות נזיר]‪ ....‬ומה נדרים עובר בבל יחל [המחלל‬
   364   365   366   367   368   369   370   371   372   373   374