Page 369 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 369
טסש משה 'ו גריש ' -ז הלע מתנת
שגם אם הצטרף לרצון אונס לא הוי בכלל אונס ,ולכן ישום התנאי בשליטת האשה והיא
יכולה להנשא לאלתר.
אמנם לסוברים שאם מצטרף לרצון אונס הוי בכלל אונס כתב הגאון רבי שלמה
איגר זצ"ל שמוכרחים להסביר את ההלכה כסברת הגאונים [שהוזכרה בהלכות גדולות]
שלאחר שהבעל מת כבר אין צורך לקים את התנאי.
ההקשר בין הדברים נראה כבלתי מובן ,אבל הגאון זצ"ל האריך בדברים וביארם היטב.
את דיבורו ולא מקיים את הנדר עובר על האיסור אונס שאינו מצוי
הנלמד מהפסוק (במדבר פרק ל' פסוק ג') "לא יחל
דברו ככל היצא מפיו יעשה"] ובבל תאחר [הנודר הגאון רבי שלמה איגר זצ"ל מבאר שאף
להביא קרבן והמתין עם קיום הנדר עד אחר שעברו שלסוברים שגם כאשר מצטרף לאונס רצון הוי
שלושה רגלים עובר על האיסור הנלמד מהפסוק בכלל אונס ולכן אם התנאי יתקיים גם מחמת אונס
(דברים פרק כ"ג פסוק כ"ב) "כי תדר נדר לה' אלקיך הגט יתבטל ,למרות זאת מותר לאשה להנשא כי
לא תאחר לשלמו"] אף נזירות [ומההיקש לנזירות ישום התנאי הוא בשליטת האשה ,והטעם כי אנו
לא חוששים שיקרה אונס ,וכמו שמפורש בתוספות
למדים שאף בנזירות] עובר בבל יחל ובבל תאחר". (כתובות דף ג' עמוד א' ד"ה וסברה) "ומן הדין
[מצד ההלכה] לית לן למיחש דלמא אניס הוא [לא
ובעמוד ב' מקשה הגמרא "בל תאחר דנזירות צריכים לחוש לאונס] ,דרובן לא אניסי [כי בדרך כלל
היכי משכחת לה [כיצד יתכן שהמתחייב להיות לא קורה אונס] ,ולהכי קרי להו צנועות שמחמירים
נזיר יעבור על בל תאחר] ,כיון דאמר הריני נזיר הוה על עצמן [ובזה מבואר שהגמרא כינתה את הנשים
ליה נזיר [הרי מיד שהוא התחייב להיות נזיר הוא שחוששות שהתנאי קויים רק מחמת אונס בתואר
נהיה נזיר] אכל קם ליה בבל יאכל [ואם הוא יאכל 'צנועות' כי חששם אינו מעוגן בהלכה אלא שהם
ענבים הוא יעבור איסור ,כך שלא שייך בנזיר איסור היו מחמירות על עצמן חומרה שאינה ראויה]" ,הרי
בל תאחר] ,באומר לכשארצה אהא נזיר [מתרצת
הגמרא ששייך איסור בל תאחר אם הוא אמר שמבואר בתוספות שאין לחשוש שיקרה אונס.
במפורש שהוא לא יהיה מיד נזיר אלא רק כשהוא
ירצה] ,ואי אמר כשארצה ליכא בל תאחר [הגמרא האונס המצוי
דוחה תירוץ זה כי הרי אם הוא אמר שהוא יהיה נזיר
רק כשהוא ירצה אם כן אין לו כל איסור לעכב את אמנם ישנו אונס אחד שהוא תמיד אונס מצוי
הנזירות ,כי הרי הוא אמר במפורש שהוא יהיה נזיר וצריך לחשוש ממנו והוא המות ,וכמו שכתב הרא"ש
רק כשהוא ירצה]". על דברי הגמרא בנדרים (דף ג' עמוד א').
"אמר רבא כגון דאמר לא איפטר מן העולם עד "'איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה'
שאהא נזיר [מתרץ רבא שיש אופן שהוא יעבור על (במדבר פרק ו' פסוק ב') -מקיש נזירות לנדרים
בל תאחר ,אם הוא התחייב להיות נזיר לפני שהוא ונדרים לנזירות[ ,מכך שהתורה כתבה בפסוק אחד
ימות] דמן ההיא שעתא הוה ליה נזיר [ומכיון שאדם נדר ונזיר למדנו שיש משואה בין הלכות נדרים
להלכות נזיר] ....ומה נדרים עובר בבל יחל [המחלל